סגור.

הגעתי היום לעבודה באיחור. כמעט תמיד אני מגיע באיחור, ככה שיותר מדוייק יהיה להגיד שהיום אחרתי במיוחד.
דקה אחרי נכנס למשרד שלי סמנכ"ל הכספים. בחוסר אכפתיות של משהו שעד לפני 3 דקות היה במיטה, ועכשיו פשוט שונא את העולם, לא טרחתי להרים את הראש מדף שקראתי.
"ראית את המייל שלי?" הוא שאל
"ראית את התשובה שלי?" עניתי מבלי להרים את הראש מהדף.
הוא נשאר לעמוד שם עד שלבסוף הרמתי את הראש וראיתי שהוא עדיין מסתכל עליי.
"מה קורה?" שאלתי ותחושה רעה עלתה בי... והנה זה בא..."תגיד, Xaron, אתה יוצא עכשיו עם משהי?" הוא שאל.
במקרים האלה רק תשובה בוטה יכולה לעזור, אז עניתי מיד "לא... אני הומו, כן, כן, אני אוהב לקבל בתחת".
הוא פשוט התעלם ממני ואמר, "עזוב, דברתי עם המזכירה שלך, היא אמרה שאתה פנוי, אני רוצה שתכיר משהי".
"אבל...", אמרתי וראיתי שהוא רשם את מספר הטלפון שלה על כרטיס הביקור שלו, מתחת לכותרת "סמנכ"ל כספים", ודחף לי לפנים, מספיק קרוב בשביל שיהיה אפשר להדביק לי על המצח.
נסיתי להסביר לו שאני אוהב לקשור נשים למיטה, ושלא נראה לי שהיא בסגנון הזה... ושכל הסיפור הזה יגמר רע, אבל הוא התעלם מהכל וואמר "אל תהייה פסימי" ויצא מהמשרד שלי.

קבענו לשבת בבית קפה. היא אחרה בשלושת רבעי השעה, ואז (ואני לא ממציא את זה), זה היה כמו לשבת לקפה עם דודה... של משהו אחר. כשעצמתי עיניים, הייתי בטוח שעוד שניה היא צובטת לי בלחי.

טרגדיה.

בדרך החוצה נשבעתי לעצמי פעם נוספת לא לצאת לכאלה דייטים. כשבאתי להגיד "אההה...נדבר" היא היתה זריזה יותר ואמרה "אההה... לא נדבר" וכל מה שנותר לי היה להסכים.

טרגדיה.