היום התחדדה בי תובנה.
כשאני מסתכל על חיי מראשיתם ועל חיי אחרים ומנסה להבין מה מניע אותי,חלומות,שאיפות,רצונות,משאלות התשובה תהיה פשוטה ומתומצתת.
במילה אחת.חופש.
אנחנו כל כך כבולים בחיינו מפחדים,חסמים,חששות של מה יהיה ואיך יהיה.מה יחשבו עליי.אצליח?אכשל?נכון עבורי?מתאים לי?וכו..
החופש מנטרל מלא תחושות אם לא את כולן.
החופש לעשות מה שאני רוצה.מתי שאני רוצה.ואיך שאני רוצה.
חשוב לשאוף לתחושת החופש הזאת שלדעתי מעטים חשים אותה.
חופש.זה המתכון!
החיים יפים
מת לכתוב.זה בדמי.אבל לא מצליח!
השליטה מבטאת פחד עצום מאינטימיות כפי שנתפשה משחר ילדותינו.מיחסינו עם הורינו.
במערכת יחסים עם הנשלט אנו מקיימים סוג של מערכת יחסים שבה אנו קובעים את "גובה הלהבה".את מידת האינטימיות.
אנו שולטים בה.מוודאים שהיא לא תתפח לממדים עצומים.
לא נקשרים רגשית.
נהנים מכל הסממנים של זוגיות.הערצה.קבלה.חנופה.מגע.
אנחנו שם ולא שם.חווים ולא חווים.
השלט רחוק בידינו.האצבע תמידית על כפתור הווליום.
נקבל.לא ניתן.
נחוזר.לא נחזר.
נחווה ללא חשש פגיעה.
מהו הקו המפריד בין שליטה לאיבוד שליטה?
אני צמא לסרט טוב.אבל איכותי באמת.
"אני רוצה אותך מבוסס בעל עמדה בכירה אפס שפוט נרצע ללא בקשות או דרישות ללא מגע שמוכן לעשות הכל כולל הכל"
או במילים אחרות אני צריכה דחוף כסף ושמעתי שישנו אתר שאפשר למצוא שם פראירים שאפשר לחלוב אותם בקלות באמצעות פוזה קשוחה.
כל כך הרבה שולטות ואף אחת לא עונה על עונה על הקריטריונים האלמנטריים הבאים:
לא בתשלום.
לא נשואה.
לא נצלנית.
שפויה.
לא קיצונית.
ורבלית.
טובת לב.
תקשורתית.
ביקשתי הרבה?
בא לי אמריקה!
כדי שיפסיקו לצעוק לי באוזן.
כדי לא להיתקל בערסים.
כדי לא להתעצבן מאיזה פרחה נציגת שירות אפאטית.
כי נמאס משיטות מצליח למיניהם.
בא לי אמריקה!
כדי שאוכל להתפרנס בכבוד.
כדי להפסיק לשמוע על צרות ומלחמות.
כדי להימנע מאנשים דוחים.גסים.וולגרים.
כדי לא להיתקל בבעלי מקצוע תחמנים.
כדי שהיום מקסים שיאחלו לי לא ישמע פתטי.