החיים יפים

כל כך הרבה נשים פה תופסות טרמפ על עניין השליטה.
תגידי פשוט שאני פרינססה תפרנית שמחפשת ספונסר/פראייר לניצול וזהו.
זה נראה אמנם זהה עם קווי דימיון אך זה ממש ממש לא!

החיים לימדו אותי דבר או שניים על כסף.
היו לי תקופות קיצוניות של אפס אנד דאונ כך שאני יודע בדיוק את ההרגשה של איך זה עם ואיך זה בלי.
לצד כל הביקורות הלגיטימיות בחלקן אודות ההשחתה שמביא איתו הכסף ואובדן ערכים אין ספק שבמיוחד בימינו שהמציאות הכלכלית קשה יש חשיבות אדירה לכסף.
"כסף לא קונה אושר".האמנם?
מניסיוני המשפט הזה נכון באופן חלקי.
אמת.אדם שאינו מאושר מיסודו שום כסף שבעולם לא יהפכהו מאושר.
אממה.כסף תורם רבות לאושרינו.
כשאדם נמצא במלחמת קיום יומיומית הדימוי העצמי שלו נפגע.
תחושת הערך העצמי.הוא מתנזר מפעילויות שונות הדורשות כסף.
הוא חסר מנוחה.הוא יריב עם אישתו על נושאים הקשורים לכסף.
ואין היום דבר אחד בעולם שלא מעורב בו כסף.
אפילו בריאות ואהבה.

החיים כמסע הם אל עבר ההר

צועדים אנו אליו אל הלא מוכר

צעד אחר צעד ביום חם או ביום קר

כל משאלתינו היא לכבוש את ההר.

לעיתים מחייך הוא אלינו לעיתים הוא מר

מגלם בתוכו נסתרות רב בו הנסתר

מה הוא אותו הר שמרחקו לא ישוער

היהפוך את ליבנו ממר למאושר?

היספק לנו תשובות לכל הנסתר?

האם נמצא שם את אושרינו בהגיענו לפסגת ההר?

האם נדע לבטח כשנגיע שאכן זהו ההר?

ארוכה הדרך אל ההר

השביל אינו מוכר,אף אדם ממנו טרם חזר

בכל זאת ממשיך מסעינו אל אותו ההר

היספקנו?או נגלהוא עקר!

אחד מזכרונות הילדות הנעימים שלי הוא קריאת ספרים.
כמה אהבתי להפליג בדימיוני למחוזות רחוקים.להציץ למחוזות נסתרים.
להנות מדרמה או סיפור אהבה מרגש.
הרבה מספרים אלו עיצבו את עולמי הפנימי.העשירו אותו.
אפילו גרמו לי להיות אדם טוב יותר.
מעל הכל היתה הקינאה ביכולת הכתיבה והחלום שאולי יום אחד גם אני אצליח לכתוב ולרגש.

דמות הסופר היתה נערצת.אנשים משכמם ומעלה.אנשי רוח.
וכמה עצוב היום לראות ספרים שלהם שנמכרים על המשקל.
ספר ב15 שקל.
איזה חוסר כבוד.שטחיות.רדידות חברתית!

אחרי קורס יסודי באנטומיה פיזיולוגיה של גוף האדם אני יוצא מוקסם.
יותר סקרן ממה שהייתי.עם יותר תשובות ויותר שאלות.
המכונה המושלמת הזאת שנקראת גוף האדם.פלא טכנולוגי מסונכרן בין כל איבריו ומתוכנן בקפידה עד לפרט האחרון.סינרגיה מושלמת.
כאחד שבא מעולם ההייטק אתה מבין עד כמה כל הפיתוחים העכשוויים מחוירים לעומת האדם.
נגזרות פרימיטיביות.
חיקויים פשוטים.
מנוע-לב.
עדשה-עין.
רמקול-אוזן.
זרם-כלי דם.
פרוססור-מח.

אחד פסיבי.אחת אקטיבית.
גם זה בא על סיפוקו וגם הצד השני.
זה עונה על צרכיו של זאת וזאת על של זה.
האין שניהם בעמדת שליטה?

הגיע הזמן למעט קלילות.
יש לי פטיש לשקשוקה.אבל ממש.עצם העיסוק בנושא נבירה במתכונים עושה ליטוב.
עשיתי ממש מחקר ושלל ניסויים בנושא.
טעמתי אינספור מנות וגיליתי שזאת ממש מומחיות.
כל אחד כמובן יגיד "עוד לא טעמת את שלי".
אז זהו.טעמתי את שלך.ושלך.ושלך.
עד כדי כך שרק ממבט אני מעריך את האיכות.
זה סוג של טקס.

שליטה היא אירוטיזציה של תהליכי החיים שכולנו עוברים וחווים.
אנו מכניסים רגש ומיניות שיקלו עלינו את ההתמודדות עם החיים.עם עצמינו.עם הלא נודע.
חיינו הם כריצה אל הלא נודע.שאיפות שלעולם לא נדע אם יתגשמו.
המבחן שלא נדע אם נצליח בו.מקום העבודה שאולי לא נשרוד בו.זוגיות שאולי לא תצלח.או שאיננה מגיעה כלל.החיים של משפחתינו וקרובנו.
זכרונות הילדות שאינן בשליטתנו.השלכותיהם על חיינו.

המאפיין העיקרי של חיינו הוא זה שאיננו יודעים בביטחון כלום.
כמו אדם שבוי היושב קשור על כיסא.עיניו קשורות.
האם לא יחווה הוא תחושת סיפוק עילאית מהסרת מגן עיניו ולו לרגע.
מהידיעה ששולט הוא לזמן קצר.שמודע הינו.
האם כניסה לחדר אפלולי עם שוט ביד והיכולת להכתיב ולשלוט במציאות לחצי שעה אינה מנחמת?
הידיעה שבשעה זו אין הפתעות.המציאות בידיך.
פחד.מיניות.סקס.שליטה.נחמה.