החיים יפים

המרחק בין הגרעין האנושי לאגו רב מאוד.
הוא מכיל המון מסיכות.קליפות.פחדים.חוסר מודעות.
המרחק בין הגרעין לאגו צריך להצטמצם עד לאפס!

הצורך בשליטה מתחיל עמוק עמוק משחר ילדותינו.
השלב האוראלי.האנאלי ונמשך הלאה.
כשצרכים אלו אינם באים על סיפוקם.כשההורה נמנע מהצבת גבולות לילדו.כשהילד אינו זוכה למינון משולב ואחיד של חום ותשומת לב ומאידך לגבולות ברורים.
כשאינו מרגיש מוגן ואת חוזקו של ההורה מתפתחת אצלו חרדה אדירה.
חרדה היוצרת אופי שתלטני.אלים.אובססיבי.
הוא רואה בעולם מקום מפחיד.אינו מרגיש מוגן.
דפוסים אלו ונגזרותיהם ישארו גם בחיו הבוגרים וילבשו כסות מעט אחרת.
אובססיות.נרקסיסזם.בעיות השתלבות בחברה.שתלטנות.בעיות ביצירת קשר זוגי.דימוי עצמי נמוך.שנאת אדם.חרדה עמוקה.והבסיס לכל הוא פחד עצום.

תחושת השליטה יוצרת מעין ניחום.הרגעה.סיפוק.גם מיני.
הבסיס לה אינו אלא פחד עצום!

אני מסתובב לי במסדרונות בית החולים.
לפתע באות מולי בנות שירות לאומי.
עכשיו אני קולט שאני כבר לא ילד כי הן נראות לי תינוקות בנות 15,16 במקרה הטוב.
זה לא צחוק איך שהחיים טסים!

אלוהים כבר זיהה את הצורך של האדם לשלוט ולהישלט.
הוא הפך אותנו לנשלטים.שלו.ולשולטים בדמות הורים.(או שוב פעם לנשלטים).

מדהים כל פעם מחדש לגלות את האמת הנסתרת מאחורי כל צורך בחויות הקשורות לשליטה.
להוריד את המסיכות מהאדם.מסיכות שהוא נצמד אליהן באובססיביות רבה על מנת להגו על עצמו.לתקן.לחוות.
הצרכים שמקורם בילדות.ביחסי ילד אב אם.
ינוך נוקשה.הצבת גבולות.דיכוי.האדרה.התעללות.התעלמות.דמות אב.דמות אם.
אופן התבגרותינו.יחסינו לחברה.יחס החברה אילנו.דימוינו העצמי.התפתחות מינית.
אלו ועוד שאיזונם הופר יצרו את תחושת הסיפוק מעולם השליטה!

סוף סוף שבת חורפית.אוכל טוב.גרעינים.חמין.שינה.

החיים יפים!

השליטה והכח הן ככלים שלובים.כמטוטלת.
נושא השולט נשלט בחיי האדם אמור להיות מאוזן.כמו היין והיאנג.
בהיעדר איזון יפנה האדם לאחד מהצדדים הקיצוניים לשם התיקון!

אם נביט בעם שלנו לרגע ובהתנהלות ההיסטורית שלו לאורך השנים ברמה הפסיכולוגית..עם נרדף..מוכה וחבול..נגלה שהמאפיין העיקרי שלו הוא ההדחקה.
ההדחקה היא מנגנון הגנה של הנפש שנועד למצבי דחק שבהם יש קושי רב ובלתי נסבל לשאת כאב.לחץ.מצוקה.
ידוע שמאז ימי בראשית העם היהודי נרדף.ידוע גם שאנו עם חזק שכמעט ולא ניתן לשבור אותו.כל זה באמצעות מנגנון ההדחקה הכה נפלא שפיתחנו ושכללנו.

מנגנון זה יש גם צד שלילי.צד של התעלמות מבעיות.אופטימיזציה של המציאות.הפחתה ממשקלם ורצינותם של בעיות.
כך אנו מתנהלים מאז קום המדינה.
מתעלמים.מכבים שריפות.
אין בעיות אבטלה.אין פערים.המצב הכלכלי נפלא.אין בעיות חינוך.אין בעית תשתיות.הבעעיה הפלשתינאית תיפתר מעצמה.
ולפתע מתפלאים איך אחרי מספר ימי לחימה החמאס לא יורד על הבירכיים ומתחנן שנפסיק.איך צמחה לה מפלצת מתחת לאפינו בלי שנרגיש.
זהו מנגנון ההדחקה.וזה שכרו.
בעיות החינוך לא יעלמו מעצמם.גם לא האלימות.וגם לא הבעיה הפלשתינאית.
הסיבוב הבא בוא יבוא וזה יהיה מול צבא.לא אירגון.ובטח שלא יימשך שבוע שבועיים.
זוהי ההדחקה!

מעת לעת אני נוכח לדעת כמה המושג חברות איבד מערכו בימינו.
בימינו זה אומר בעידן קפיטליסטי שבו שמים דגש על ה"אני".
עידן של סגידה לכסף.להנאות.
אתה רואה את זה רק בזמני משבר.אנשים שנתת בהם אמון מלא.היית בשבילם מלא פעמים לפתע מפנים עורף כשמדובר בבקשה של "טיפה מעבר".
חברים חברים אבל..
פעם למושג חברות היה ערך.לשכב למען מישהוא על הגדר.לתרום כליה.לחתום ערבות.
מי יעשה את זה עבורך היום?
קשה לי להתאים עצמי למציאות הזאת.לא זקוק ל"חברים לבילוי".
אני הרבה מעבר עבור חבר.
חברי האמת של פעם כמעט ונכחדו!

יקירתי.זוגיות ושליטה זה כמו שמן ומים!