שליטה.אינטימיות.זוגיות.אובדן שליטה.פחד מדחיה.פחד מאכזבה.פחד מאינטימיות.אובססיה.חוסר גבולות.נרקיסיזם.דמות אב.דמות אם.צורך במגע.רגשי נחיתות.דימוי עצמי נמוך.
החיים יפים
מה אמיץ יותר?
לנסות פנטזיה גבולית?או להתגבר עליה?
כשאתה מחובר לתת מודע שלך ומבין אותו.מבין את עצמך.החיים נראין אחרת.
אתה רואה את מה שנכון.
לא ברור אם זה עדיף.לפעמים עדיף לא לדעת.אבל אין ספק שהמבט על החיים הוא אחר לגמרי.
ירדתי לנופש באילת לנקות קצת את הראש.לקחתי מלון ברמה וחשבתי שאמצא גם אנשים ברמה.אז חשבתי.
כל הערסים והפרחות התקבצו בעוד התיירים משתוממים איך בטעות שלחו אותם לטיול ספארי שלא ביקשו.
כבר בצק אין הערס הממוצע רוצה את החדר שלו עכשיו למה הוא שילם והוא לא פראייר.
אין לא מוכן.תבדקי עוד פעם.עוד פעם יאללה הילדים עייפים כפרה עלייך.
בינתיים הוא מועיל בטובו להמתין בלובי אחרי שוידא שכולם הבינו שהוא הגיע וניכס לעצמו תשעים אחוז מהכיסאות שעל חלקם ישבו.
בערב הוא ואשתו הפריחה יורדים לאכול אחרי שכמובן דפקו הופעה.
הפריחה המשופצת כולה עם השפתיים של מוצצת והבלונים השזופים שניצבים לראווה מבסוטה מעצמה עד הגג במבט של שופוני איזה שיק והבעל הערס מחזיק את המפתחות של המרצדס שאף אחד בטעות לא יפספס עם מבט של תראו איזה כוסית תפשתי.
תור?מה תור?פרחות לא מחכות בתור.דוחפים את כולם צועקים לאחראי יאללה יאללה חוצפן ונכנסים.
עם ישראל.
ככל שעוברות השנים אני מפנטז יותר ויותר על חיים מעבר לים.
מדינה עם אנשים עם מנטליות קצת אחרת.אירופאית יותר.
מדינה בלי בעיות ביטחון.בלי בעיות כלכליות.עם שקט נפשי.
מצד שני איך אפשר לעזוב את מדינת היהודים.איך אגדל את ילדיי.
מה יהיה אם הם יכירו איזה "שיקסע".
לא טוב לי פה.רוצה מציאות אחרת.
כמה רגש בלי תחושה
כמה הענקה ללא נתינה
כמה את כאן אך לא ממש נוכחת
כמה הערצה ללא הערכה
כמה קרבה ללא מגע
כמה זלזול במסווה של הערכה
כמה שקר במסווה של קשר!
סוף הקיץ מגיע.אוטוטו ספטמבר.ראש השנה.חגים.
לא יודע למה אבל תמיד בתקופה הזאת של החגים אני נכנס לדיכאון.
יאללה שנעבור כבר את סוכות.
רשימת מותשות טוטאלית מ:
אנשים רעים
אנשים טיפשים
גסי רוח
עילגים
חסרי טאקט
משעממים
נטולי חיוך
בנאליים
פוזאיסטים
זייני מח
מלאים חשיבות עצמית
בעלי המסיכות למינהם:"אני חכם","אני לא פריאר","אני עבריין כבד","איזה שנון אני","איזה גבר אני","אני מאופק","אני חתיך על"..ועוד ועוד ועוד..
נשים נשים.
מה תרצו ליום האהבה?
על פי התורה הסינית הגוף שואף לאיזון.כך גם הנפש.מכלול הרגשות שלנו.
היין והיאנג.השחור והלבן.צחוק ועצב.רצינות וקלילות.שולט נשלט.
בכולנו ישנן תכונות ורגשות מעורבים.קיצוניים.מנוגדים.שילוב של שניהם במינון נכון יצור איזון בגוף.
מחסור באחד יפר את האיזון ויוצר צורך מהצד האחד להשלים את החסר.
ישנם מצבי עודף ומצבי חוסר.שניהם מעידים על מחסור באיזון.
במצב רגשי לדוגמה שבו האדם סובל מחוסר ביטחון ניתן לראות לעיתים קרובות אישיות שחצנית ומתנשאת.המח מנסה ליצור איזון כמעט ללא ידיעתנו.
ניתן לראות אנשים בעלי אישיות מוחצנת שבדלת אמותם הינם מופנמים ובישנים.
כנל במישור הפיזי.במצב של עודף חום ננסה לקרר על מנת ליצור איזון.
או שפשוט ננקז החוצה את החום על ידי כיסוי האדם בשמיכה וכך ניצור איזון.
יחסי שולט נשלט הינם מצב של היעדר איזון.מצב שבו שני הצדדים מדמים חויות רגשיות קיצוניות על מנת לרפא חסכים שונים.