החיים יפים

Madame T​(שולטת) - הדשא של השכן לא בהכרח ירוק יותר, לעתים זה רק נדמה שכך...

השמש בהתגלמותה - מזדהה. ההסבר היחיד לדעתי לזה שאנשים חילוניים ושפויים ממשיכים להביא ילדים למציאות הזאת הוא היצר הביולוגי להתרבות, שהוא כנראה חזק יותר מכל תנאי מציאות.
ועדיין... מתהפכת לי הבטן רק מהמחשבה על מה יהיה על הילדים העתידיים שלי. הרי המצב פה רק מידרדר, הקיום שלנו כאן בסכנה מתמדת, אנחנו חיים במלחמה תמידית. איך אפשר להביא חיים למלחמה? בחיי, אולי אני כופרת מוחלטת, אבל אני מעדיפה שהבן שלי יכיר שיקסע ולא ימות לי בצבא או באיזה אוטובוס מתפוצץ.
וגם אני הייתי רוצה לחיות חיים שלא מלווה אותם פסקול של איום אירני, התרעות וטילים שנופלים במרחק של שעה נסיעה מהבית שלי בזמן שאני יושבת בבתי קפה.
מה הכי מצחיק? לא פעם אני מספרת לאנשים שהייתי רוצה לחיות בקנדה, שהיא מתאימה לי הרבה יותר לדעתי מבחינת תנאי אקלים, ביטחון וכלכלה. ומה אומרים לי אנשים? יהיה לך שם משעמם.
צודקים. כאן מעניין לי הרבה יותר. אני יכולה לנחש אם ומתי תיפול כאן פצצה גרעינית, אני יכולה להרהר במחשבות מתי ייפול הטיל לא במרחק של שעה נסיעה, אלא ממש ליד הבית קפה, אותו אחד מקודם, שאני שותה בו קפה.
ואני יכולה גם להילחם על הקיום שלי, לקנות קופסת סיגריות במחיר של שעת עבודה במשכורת מינימום, ולהמר על המוצר הבא שיעלה במחיר.
אני יכולה גם להתמרמר על הכפיה הדתית, על כך שעוד קצת ואני אהיה מיעוט במדינה של עצמי. אני יכולה לכעוס על כך שאם אני מטיילת בירושלים, הבירה של המדינה שלי, והולכת לאיבוד, לא בטוח איך אני אצא. הרי לפני שאני אקלע בטעות לשכונה של בני דודים, אני עלולה להגיע למאה שערים, וזה קרה לי.
ועדיין אני פה. ואני לא הולכת לשום מקום בזמן הקרוב, כי זה חרא פה, אבל זה שלי.

אחר באחרת - תודה על התגובה: -)