החיים יפים

כפוסט המשך ל"שוט כמסיכה" נמשיך קצת לרדת לעומקם של דברים.למאפינים נוספים של השליטה,הצורך בשליטה ומניין לעזעזל מגיע הצורך הזה.

מן הסתם אין פה הכללה כלשהיא לגבי הכלל וברור שהנושא מורכב קצת יותר מכדי לאפיינו בפוסט אחד.

כולנו בעצם נזרקים לעולם הזה מבלי שנשאלנו.באופן טבעי כל שנותינו עד לבגרות אנו זוכים למחסה ומקלט בדמות המשפחה.אבא אימא.חום.מחסה.
מין תחושה של מקלט והגנה שכל כך חשובים לנו ולהתפתחותינו.
הפחד מהלא נודע,מהאתגרים,מההתמודדויות אינו פשוט בכלל.
ישנה חשיבות מכרעת להענקת תחושת המגן והמקלט מצד הורינו על מנת לגדול כבוגרים עם יכולת להתמודד עם האתגרים בחיי היוםיום.

בסיס זה מהווה משקל מכריע ליכולת שלנו להוביל ולהשיג יעדים בזכות עצמינו.
למרות זאת בכולנו קיים החשש מהלא נודע.מהתמודדות.מהשגת יעדים.
בשלב כזה או אחר אנו נפלטים ממקלט המשפחה ומתחילים להתמודד בכוחות עצמינו.
והאתגרים אינם פשוטים כלל.קריירה,זוגיות,השכלה,חברה.
אין אחד שלא מפחד מה"מה יהיה".מהלא נודע.
וכולנו מנסים להיאחז במשהוא.להרגיש מוגנים.סוג של מקלט.

לקחת לרגע את השליטה לידיים שלנו.לעמעם מעט את הפחד.

ישנם אנשים שמוצאים את אותו מקלט בדת.הדת היא מיפלט קלאסי לאותם פחדים.
הדת משמשת כמקלט.פתאום נוצר סדר חדש.לוגיקה פשוטה האומרת שאם נעשה כך וכך וכך יהיה לנו טוב.
וכמה שזה מרגיע.מליונים ברחבי העולם.
הרי אם נהיה "צדיקים" יהיה רק טוב.

בשליטה ניתן למצוא אלמנטים דומים.לשעה ספורה אנו לוקחים את המושכות לידיים.אנו יוצרים את המציאות ולא מובלים על ידה.הפחד מתפוגג מעט.
וזה מרגיע ללא ספק!

עד כאן להפעם.
אין צורך ליחס עודף חשיבות לנכתב כאן.זה על רגל אחת ומין הסתם הדברים מורכבים ועמוקים הרבה יותר.וכל אדם עם המאפיינים השונים שבו.

חג שמח.יותר אהבה.יותר נחמדות.יותר רוגע.בקיצור תהיו טובים!