טוב,אחרי תקופה של מתיקות ושירים הגיע הזמן לשחרר קצת קיטור.קצת אנתרופולוגיה.
במשך שנים היה קיים הגבר השוביניסטי הממוצע עם הדעות החשוכות שלו לגבי המין הנשי.
הגבר שמחזיק מעצמו מורם מעם ביחס לאישה וחושב שתפקידה של האישה הוא לשרת לנקות לסדר אחריו ולפתוח את הרגליים.
כאדם שאוהב ומעריך נשים תמיד בזתי לגברים האלו ודעתי עליהם מסתכמת במילה אחת.פתטיים!
בשנים האחרונות,כנראה מעודף שנות דיכוי צמחה לה הגרסה הנשית לגבר הזה.האישה השוביניסטית.
אישה אשר בזה לגברים מעצם היותם גברים.
ברמה החברתית ניתן לראות בבירור את השוני החברתי שנוצר בשנים האחרונות ביחסים בין גברים לנשים.
לא עוד האישה הקטנה.האישה היום מובילה,דעתנית,יודעת היטב מה היא רוצה ולא מתבישת לעמוד על שלה.
אם פעם בפיק אפ בר גבר היה יוזם ומשכיב נשים היום זה ההיפך.
נשים שלא מפחדות ליזום.להוביל.לזיין גברים.
בעיניי תופעה זו מבורכת.כאדם שבטוח בגבריות שלו ובמי שהוא אני מפרגן לאותה אישה החדשה,היוזמת,האסרטיבית,זאת שלא תפחד לעזוב גבר שלא טוב לה איתו.
רק שבשולי התפתחות זאת צץ לו זן אחר.מוקצן.האישה השוביניסטית.
זאת שבזה לגברים מעצם היותם גברים.זאת ששכחה את כל אימרות השוביניזם שבמשך שנים היו נחלתן של הגברים בלבד.זאת שחושבת להשתמש ולזרוק.
צר לי על אותן נשים ועל תפיסת עולמן המעוותת.
באותה מידה שבזתי בעבר לגברים השוביניסטים של פעם(ושעדיין קיימים)אני בז לאותן נשים.
ידוע בפסיכולוגיה שלעיתים קרובות כחויה מתקנת אנו לוקחים ומשחזרים את אותה הדינמיקה על מנת ליצור תיקון.
עם טיפה מודעות עצמית אפשר ורצוי להימנע מזה.
זה רק יעשה טוב לכולנו.
לפני 14 שנים. 6 בינואר 2010 בשעה 18:19