החיים יפים

חבר יקר.הנה חלפה לה חצי שנה מאז לכתך.איך שהזמן טס לו.
אני נוטה להאמין שאתה משקיף בי מלמעלה וצוחק.
בחרת בדרך הכה טרגית לסיים את חייך במו ידיך.עייפת.נשברת.
לו רק היה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.להמתין עוד קצת.
להבין שיש תקופות שחורות בחיים אבל הן מסתיימות באיזה שלב.
גם אני הייתי יחד איתך באותה מרה שחורה.
שנינו חוינו תקופה לא קלה.
והנה חלפה לה חצי שנה והכל נראה אחרת.
עניני כספים וזוגיות שכל כך הטרידו אותך.
גם אני הייתי בבור הזה.

אתה משקיף מלמעלה ורואה את השינוי.
עניני הכספים מתחילים להסתדר.כנל לגבי הזוגיות.
אני בעצמי כבר הייתי סקפטי.
גם אני כמוך הייתי נואש.למרות ששידרתי לך משהוא אחר.עשיתי הכל על מנת לחזק אותך.
הצגתי מסיכה של אופטימיות למרות שבכלל לא האמנתי בה.
ונשארתי לעמוד על הרגליים.רגליים רועדות.

חבר יקר.אתה חסר.
לי.למשפחתך.
היית האדם הכי קרוב אליי.
האדם הכי רגיש.
חסרות לי השיחות איתך.הישיבה במרפסת על סיגריה.
לא ידעת לעשן אבל עישנת איתי בכל זאת.
הסקרנות האינסופית שלך.התהיות.הצורך הבסיסי להשתייך למשהוא.לסיפוקים.לריגושים.
צרכים כה לגיטימיים שטמונים בכולנו.
שכולנו ראויים להם.

כמעט ואין לי מילים להוסיף.אתה פשוט חסר.
חיבוק חם מלמטה.תמשיך לעקוב אחריי.
אני נלחם גם למענך!