החיים יפים

ושוב דמעות בעינייך מבטך כה אפור

קודרות הן פנייך כמו אחר לילה שחור

שרועה בחדרך ללא קרן של אור

ניצבת,כורעת,אל מול אותו הבור

עברו כבר שנים ובלב אותו חור

חור שעוד רגע יהפוך כמו לבור

זכרונות,זכרונות,הוא היה קרן אור

כמה אושר הביא עימו בצאתו אל האור

את יופיו המדהים כל אחד כאן יזכור

ילד מיוחד שמו היה דרור

ובאופן אירוני באותו ערב שחור

הזמן עצר לו,הדרור הפך מרור


דמעות בעינייך מבטך כה אפור

יודעת את,כי פרי בטנך כבר לא יחזור!!!