בכולנו קיים פחד מהצפוי.ממה צופן לו העתיד.
מוגבלותינו ביכולת לנבא ולהוביל דברים מניבה פחד רב בכל אדם אדם.
מי בעצם יודע אם הוא לא יפוטר מחר בבוקר?
מי מבטיח לנו שלא נישאר בודדים עד סוף ימינו?
פחדים אלו יוצרים רמה מסוימת של חרדה בכולנו.
מבנה האישיות שלנו מווסת במידה מסוימת חרדה זו.בגדול אדם בעל ביטחון עצמי גבוה מוטרד מנושאים אלו אך אין הם ממש שולטים בו.
הוא בטוח בכוחו ומאמין שיש ביכולתו להסתדר ולהוביל גם בידיעה שהיכולת הזו מוגבלת ברמה כזאת או אחרת.
הרבה מתחושות אלו קשורים לילדותינו.לחינוך.למה ששידרו לנו.למודל שספגנו.
זה מתחיל מדברים פשוטים כמו לאפשר לילד לעשות דברים בכוחות עצמו דבר המקנה לילד תחושת ביטחון בכוחו וביכולתיו.
הורה שבעצמו חרד יחדד פחדים אלו אצל ילדו ויטע בו את הפחד והתובנה שיש צורך לעמוד על המשמר מכל צרה שלא תבוא.
כשאיזון זה מופר גדל אותו אדם עם פחד גדול אותו הוא מנסה להשקיט ולהבטיח לעצמו את ההובלה בפחד זה במקום להיות מובל על ידו.
וזה יכול לבוא לידי ביטוי בהמון דברים.
ישנם אנשים שמפתחים נטיות אובססיביות כמו חזרה על פעולה מסוימת מספר רב של פעמים על מנת להרגיש שהם בשליטה.
ישנם אנשים שמוצאים מפלט באמונה כזאת או אחרת.בדת.
לדת יש כוח רב.שהרי המוטו הוא שאם רק נעשה את מצוות אלוהים יהיה לנו טוב.
דבר המקנה לנו תחושת שליטה.לעיתים אנשים אלו הופכים לקיצוניים בהקפדה על המצוות ולא מתוך עודף רוחניות או משהוא דומה.
כך בעצם מתגבש לו הקונטרול פריק.
אדם החייב להיות בשליטה מתמדת שמא חס וחלילה משהוא רע יקרה.
הוא מבועת מהצופן לו.הוא חייב שהכל יהיה באופן מסודר,בזמנים קבועים,בצורה שבלונית.
ושחס וחלילה דבר לא יפר את האיזון הזה.
כך הוא מרגיש רגוע יותר כשהדברים מוכתבים על ידו במקום להיות מובל.
הקונטרול פריק חש צורך להיות בשליטה מתמדת.
אדם זה מוציא המון אנרגיות בפעולות יומיות אלו ובעצם תחושותיו.
וזה לא פשוט כלל.זה סוג של כלא.
זה מתיש את האדם ומרוקן אותו מאנרגיות.
בחויות הנשלט ישנו פורקן גדול מתחושות אלו.
פה טמונה האופציה להעביר את השליטה לאדם אחר.
אדם שמעלינו שמשדר לנו לכאורה כוח ואת היכולת להוביל.
הוא עומד על המשמר עבורינו.
כך אנו נשארים בשליטה פשוט ע"י העברתו לאחר תוך פיקוח שלנו בנעשה.
אנו סומכים עליו ומרגישים מוגנים.
בנוסף נטל גדול יורד מעל כתפינו לשעה קלה.
זה יוצר רוגע אדיר אצל אותו אדם.
לשעה הוא מניח מעליו את המשא הכה כבד הזה שרובץ עליו.שמתיש אותו.
לפני 14 שנים. 29 באפריל 2010 בשעה 4:04