מסתבר שאני בדרך להתמסד.אחרי כל כך הרבה שנים של רווקות שכמעט האמנתי שהיא חלק בלתי נפרד ממני זה מתבשל וצובר תאוצה.
הרבה מחשבות על העתיד.תהיות.
במשך שנים תהיתי האם זה בכלל יקרה.הרי אני כזה אינדיבידואליסט.שונא מסגרות.
זקוק ליד חופשית.שונא שחונקים אותי.
לשמחתי מצאתי את שאהבה נפשי.לא התפשרתי ואני שמח על זה.אז יצא מעט מאוחר.
שיקפצו לי כולם.העיקר שאני שלם עם עצמי.
לא נכנעתי כל השנים האלו לתכתיבים וביקורות שספגתי מאנשים סביבי.
על זה שאני לא מתפשר.שאני בררן.
אני מאמין בלהיות בררן.לא יותר מדי כמובן כי אין זוגיות מושלמת אבל בגדול להסתכל במראה ולהיות שלם עם הבחירה שלך.
חטפתי מלא על הראש על אופן החיים שנהלתי.על זה שכביכול ביזבזתי את הזמן.
והמשכתי בדרכי.באני מאמין שלי.שזה לא סותר שבמקביל לחיפוש הרציני שלי ניתן לחוות דברים ולהגשים פנטזיות.
זה אולי לא מתאים לאחרים אבל לי כן.
יצא לי להכיר לא מעט בחורות שעצרו את החיים שלהן בזמן החיפוש אחר מיסטר פרפקט.
וזה היה די עצוב.
אז כן...הרגשתי קצת חרא אחרי סקס מזדמן עם בחורה שהכרתי רק 10 דקות.
אבל על מנת להנות מהפשוט צריך לטעום מהאסור.וללעוס עד שבא לך לירוק אותו לכל הרוחות.
אני בעיקר שמח על החוויות שחויתי בתחום הבדסמ.
זה טמטם אותי במשך שנים.ואני מניח שאם לא הייתי חווה זה היה צץ בעוצמות חזקות בהמשך.
למדתי את טעמה של הפנטזיה במלואה.למדתי על עצמי.על אחרים.
קצת כואב לי לראות כל כך הרבה אנשים שתקועים בעולם של פנטזיות.
שמנסים לספק איזה צורך ללא הצלחה.ללא חקירת האני הפנימי שלהם.וסובלים.
סוג של הרס עצמי.אסקפיזם.
לשמחתי מיציתי את התהליך הזה עד תום.אני במקום אחר.
במקום להתרגש מעוד זיון.מעוד מסיבה.אני מתרגש מהאהבה.
מהילד הפוטנציאלי שיגיע.מהריגושים שאני בונה לעצמי.
איש רוח חכם לא מזמן אמר לי שהוא חווה את החוויות שכולם חווים רק בהיתר.
ונדמה לי שזה מתמצת את הכל.
לפני 14 שנים. 16 במאי 2010 בשעה 17:14