החיים יפים

לפעמים אתה מגיע לנקודה שבה אתה מרגיש שמיצית את עצמך.בתחום העבודה.
והעבודה והסיפוק שאנו אמורים לשאוב ממנה הם כל כך קריטיים לאושר שלך.
כמה מאיתנו באמת קמים בבוקר עם דרייב אדיר לצאת לעוד יום?
כמה מאיתנו באמת נהנים מחיי חברה במקום העבודה?
לכמה יש אתגרים חדשים?
מי באמת מרוצה מהמשכורת שלו?
מי מאיתנו באמת נהנה ומסופק מהתחום בו הוא עובד?

נדמה לי שבודדים.
ולחשוב על זה שאת מרבית חיינו אנו מעבירים במקום העבודה.
חוזרים הביתה בערב.3 4 שעות והופ נגמר לו היום.
את כל מירצנו אנו נותנים לבעלים שמרויח יופי עלינו.

זה די עצוב שאת מרבית חיינו אנו מעבירים למען מישהוא אחר.
אני לא מקל ראש בחשיבות העבודה בחיינו.אבל האם לא ראוי שיהיה לנו קצת יותר תרבות פנאי?

מצד אחד יש המון תחומים שמעניינים אותי.מצד שני אני לא ממש מוצא את התחום שבו אני רואה את עצמי עובד לשארית חיי.
אני יודע שאני חרוץ.יעיל מאוד.שד בעבודה.
אני יודע גם שקצת נמאס לי.
ובמקביל אחרי יומיים שלושה של חופש אני כבר מתגעגע לחזור לעבודה.

עולם שכזה!