מין הסתם ברור כמעט לכל אחד מיושבי האתר שכאן מתעסקים בעיקר בחומרי.
חויות חומריות,פנטזיות,סקס,הרבה סקס.סיפוקים,תאוות.
לכאורה עושה רושם כללי של שטחיות.רדידות.חומריות.
ניתן לראות היום בחברה תהליכים מנוגדים וקיצוניים של משיכה אחר הרוח והחומר.
מצד אחד אנו הופכים ליותר ויותר חומרניים.עסוקים בסיפוקים אישיים וחומריים.
חשופים לסקס בכל צעד שאנו עושים.רוצים לחוות כמה שיותר.לשבור מוסכמות.
מה שהיה בעבר טאבו היום הוא כבר מיינסטרים.
כולנו עבדים של כסף וסקס.
מין הצד השני ישנו גל אדיר של אנשים שמחפשים משהוא קצת אחר.רוחני יותר.
אנשים שחוו כמעט הכל ונמאס להם.
חזרה בתשובה.סדנאות רוחניות.קבלה.
אז איך ניתן להסביר את התופעות המנוגדות האלו?
האם ישנו הבדל אמיתי בין שתי הקצוות האלו?או שמשהוא מאחד ביניהם?
האם ישנו הבדל בין אותו אדם המבלה ערב ערב במועדון סאדו אפלולי לבין אדם המבלה באיזו מסגרת של קבלה?
ובכן,התשובה היא פשוטה.
האדם הוא רוחני מטבעו.מחפש משמעות.
אין שום הבדל בין אותם השניים.
הצרכים הם אותם צרכים.
שאיפת הנפש היא אותה שאיפה.
הצורך בסיפוק הוא אותו צורך.
ההבדל הוא רק באופן החוויה!
לפני 14 שנים. 26 בספטמבר 2010 בשעה 3:22