החיים יפים

לא.זה לא מה שאתם חושבים.לא סאדו.
משהוא קצת שונה לשם שינוי.
אני מתכוון לשוק העבודה של השנים האחרונות.כאן בארץ.
שוק עבודה שהפך לשוק עבדים.

זה מתחיל מהניצול המגעיל של המדינה במקומות עבודה ממשלתיים שמעסיקים אנשים בשכר כמעט אפסי.
משכורות מגוחחות.תנאים עלובים.
ולא מדובר באנשים נטולי השכלה או כישורים.
עובדים סוציאלים,מורים,גננות,עובדי בנקים.ועוד ועוד.
כולם אנשים שתורמים,בעלי כישורים.וזוכים לשכר אפסי.
פצצה חברתית.ואף אחד לא יוצא לרחובות.אף אחד לא שורף משהוא.
אחוז גבוה בחברה חי מ4000 שקלים בחודש.
לאן כבר אפשר להגיע עם זה.תשלומים,משכנתאות,מחירי דירות אבסורדיים.
אני פוגש אנשים מדהימים,מוכשרים,משכילים שפשוט חיים בעוני.
המורים שאמורים להיות האליטה של החברה.לקלוט רק את המובחרים שהרי הם בונים את דור העתיד.
פלא שהנוער נראה כך.
למה שאדם איכותי ילך להוראה בשביל משכורת עוני?
מתי ראינו מורה גבר?איכותי.
ואם כבר יש...

אני רואה פה פצצה חברתית מתקתקת.
זוגות צעירים איכותיים שרק חושבים איך לגמור את החודש.

לפעמים בא לי פשוט לארוז הכל ולברוח מפה.
פוליטיקאים מושחתים.שום דבר לא זז בשום תחום.
כל הזמן רק מכבים שריפות ולא מעבר לזה.
מתי כבר משהוא ישתנה במדינה הזאת???