אחרי כמה חודשים שלא הייתי פה חזר לי החשק לכתוב.
האמת שהשארתי את העולם הזה מאחורי.באופן רשמי.
אשקר אם אגיד שפנטזיה כזאת או אחרת לא מחרמנת אותי.
ידעתי בתוך תוכי שתמיד אחשוב ואפנטז.זה מגרה ללא ספק.
רק שעכשיו שיניתי סטטוס לנשוי.עם בחורה מדהימה שיש לה ראש פתוח ואם רק אבקש אוכל לחוות איתה דברים רק שזה לא עושה לי את זה.פסיכולוגי.מה לעשות...
כאמור יש לי אישה מדהימה ואין סיכוי שאחווה דברים מאחורי גבה.
אני במקום אחר כרגע בחיי.חושב על העתיד.
אין מה לעשות החיים לא בנויים רק מפנטזיות.ובינינו,לרוב,המציאות לעולם לא תשווה לשום פנטזיה.
המוח מהתל בנו עקב הצורך התמידי בריגושים.
זה טבע האדם.
ובמיוחד אחרי שכבר חויתי הכל למדתי שאפשר פשוט סתם לפנטז ולהתרפק על חויות העבר.
מזל שחויתי לפני הנישואים אחרת מי יודע עד כמה המחשבות היו משגעות אותי.
הכי חשוב קיבלתי שיעור חשוב על משמעותן של פנטזיות והקשר שלהן למציאות.
לפני 13 שנים. 23 בדצמבר 2010 בשעה 16:23