החיים יפים

אחד הדברים שמפתיעים אותי בגדול זה הבורגנות השלווה הזאת שאליה הצטרפתי...והפלא ופלא...לא רק שאינני סובל אני אפילו נהנה.

פחות בילויים,פחות עם חברים,פחות פנטזיות,פחות צורך בריגושים.
כדרכי בקודש אני תמיד מחפש את המקור לתחושות שנוצרות.
ולא,זה איננו דיכאון או הזדקנות או כל דבר שלילי אחר.זה פשוט הזמן הנכון במקום הנכון.
עשיתי במשך שנים כל מה שרק רציתי.אני יודע מהי טעמה של כל תחושה או פנטזיה.
אני יודע ריגוש מהו.חוסר מחויבות.נהנתנות.
במשך השנים למדתי שהרבה מתחושות אלו נוצרות על קרקע של צורך אחר.אמיתי.לעיתים רוחני.
היום ברור לי שאדם שיוצא כמעט ערב ערב למסיבה אחרת פשוט בורח ממשהוא שאיננו.משהוא שחסר.
הצורך להגשים כמעט כל פנטזיה כמוהו כמקודם.
כשישנו צורך אובססיבי בריגושים חומריים הדבר מלמד את מחסור חמור בריגושים רוחניים.
זה בערך כמו כלים שלובים.

זה כייף לסמן וי על הכל.לדעת שחויתי.לדעת את טעמם של הדברים.את הבסיס לצורך בהם.
ולהגיע למקום שאתה צופה קדימה.
בורגנות היא לא מילה גסה!