לפני 12 שנים. 25 בינואר 2012 בשעה 6:47
יתומה היא נשמתי מצער האהבה
כמו כתם לי בלב בים של אכזבה
מגיף מילותיי תוהה בנפשי בריצודים משונים של אכזבה
על סף תהום ברגעי הכאב נושך שפתיי אל מול חמלה לא אהודה.
ומאפרת ליבי מלאה עד תומה בקורבנות של אהבה
אכן זוהי סופה של אהבה ועל אף האכזבה שאי ברכה אהובה.