לפני 11 שנים. 4 בינואר 2013 בשעה 11:15
בשקט בדממה נפערות שתי עיניה
יום חדש בפתח שמש שולחת קרניה
מסביב שאון ההמון והיא תכסה את פניה
יום ועוד יום הזמן כמו סילון והיא עצרה את חייה
קשים הם חייה מלאת אכזבה דמעות בעיניה
ההוא שהלך השאירה לבדה ויצא מחייה