לפני 18 שנים. 18 בדצמבר 2005 בשעה 17:00
אני ואת לבד בסימטה
את בחצאית הכתפייה שמוטה
אוחז בידייך..מצמיד אותך לקיר
לוחש באוזנך..ולך מזכיר..
אני ואת לבד בסימטה
חושך מוחלט...עלטה
את נעמדת ללא תנועה
את הנשלטת ...את הכנועה
אני ואת לבד בסימטה
לפנינו תמרור עצור עם סימני חריטה
על צווארך קולר שמתי
וברצועה אותך הובלתי
אני ואת לבד בסימטה
אחריי את הולכת ובמידרכה מביטה
על פי בקשתי את תחתונייך הסרת
ואת כניעתך ...לי מסרת
אני ואת לבד בסימטה
היום לא נישן באותה מיטה
אהבה זה דבר כואב...
אבל אותך אני עדיין אוהב