לפני 18 שנים. 18 בדצמבר 2005 בשעה 17:28
הטלפון צילצל היא התעוררה
המחשבות נקטעו בטנה פרפרה
הלו....בקול כנוע וחלוש ענתה
בתקווה לשמוע את הקול לו ציפתה
מעבר לקו נשמע קולו התקיף והמצווה
היא יודעת היא שלו רק למענו תשתחווה
"את שלי את כל עולמך תעזבי
בשעה הנקובה בדירתי תתייצבי"
בזריזות למקלחת נכנסה
למרות שהיתה עייפה ונפשה הרוסה
את שיערות ראשה מפזרת וחופפת
טיפות של בושם לכבודו מטפטפת
את היפה מבין שימלותיה היא לובשת
רק למענו לתת לו את התחושה והכבוד לו היא רוחשת
בשעה היעודה אליו הגיעה
עם המונית שאותה הביאה
אל דירתו נכנסה פנימה
וקמט בשימלתה חשפה והרימה
נעמדת מולו
שומעת קולו
"על ארבע כלבה סוררת"
ובגופה אותה תחושת צמרמורת עוברת
את שימלתה בפרעות הוא מסיר
והלב פעימה מחסיר
והיא על 4 כורעת
ורק היא יודעת
למרות הכאב ההשפלה היא חושבת
הוא אותה אוהב והיא אותו אוהבת.....