סגידות

קטנה, כתפיות קטנות, שפתיים דקות קטנות,

אוחזת רגל דקה של כוס יין,

שפה עליונה מתריסה,

הבגדים כמו מרסנים את כוחך,

כי כיישמטו הרי תתפרצי לעולם - על העולם.

כשאת מבקשת סיגריה, הרי את יודעת שיכולת לבקש את הכל והייתי נותן.

נוגשת עבדים קטנה, לרגלייך חמישה גברים חסונים במיטב ימיהם,

את קטנה כל כך ולעוצמת הקוטן שלך, לעוצמת הזרת שלך, חמישה גברים מזדקפים.

את עוברת בין חדרי הבית, יחפה ועירומה, והם אחרייך על ארבעתם, כל החמישה, כעדת כלבלבים.

הייתי רוצה להיות אחד מביניהם.

ולהישאר במלונה כל הלילה. 

אני שוכב מתחתייך,

שתי רגלייך כשני יסודות עולם,

במרכז - ליבת כדור הארץ.

גשם חם יורד עליי מלמעלה,

מטהר אותי.

איך שהתגעגעתי למקום הזה, למטה, למטה. 

אני מעריץ אותך - רוצה לשיר ושכל העולם יידע על הערצתי.

כשנכנסת לבית הקפה - החלל השתתק.

היו בך דקות ודשנות במידות מדאיגות.

וחיטובי שפתיים ועצמות לחיים מסוכנים לשלום הציבור.

רציתי להרחיק אותך לבור ביטחון קרוב,

שתתפוצצי עלי.