סגידות

את לא זקוקה לצעקות ולא למילים גסות,

אט אט אני נסוג מול עליונותך.

אני מרגיש את נחיתותי מחלחלת בכל איבריי, מלחלחלת את איברי.

את מחייכת, כמו לעצמך, ומביטה בי בשתיקה - מפעם לפעם מחליפה את סדר רגלייך המשוכלות.

אני, למולך, משרת, כלי-שרת. כאן המקום שלי - אהה, זה טוב. 

בתוכי ישנה נקודת שבירה, נקודת כניעה, נקודת הימחקת, נקודת הכרה בנחיתות, וכשאני מגיע אליה הכל מתוק כל כך, ואחר כך שלו כל כך.

את מעיין חיים,

פלג מרווה זולג אלי מהמעיין שלך,

אני זקוק לך,

איני יכול בלי המבוע שלך.

הצחוק שלך הורס אותי,

נישא ומשוחרר כל כך,

וגם מרטיט את כל גופך,

כל חמודותייך, כמו שאומרים (אנשים מבוגרים ממני - ויש כאלה!)

שבי עלי, שבי עלי, שבי עלי,

אנא, תני לי ללקק, ללחך את רגלייך הצחורות.

אם היית מראה לי את אחורייך - לא הייתי זקוק גם למראה פניו של האל.

וגם הבדלי הגיל מרתיעים אותך?

אבל איזו מלכה הייתי עושה ממך!

אף גבר לא יעריך כך את עיקול השפתיים שלך.

וירצה גם ללקק לעד את השפתיים האחרות. ירגיש בר מזל לעד אם יורשה....

את צחקנית-סקרנית,

אולי בת עשרים ושתיים.

עינייך נוצצות למראה גברים במיטב שנותיהם מתחננים לנשק את כפות רגלייך.

לחלקם את נותנת לנשק - ואז מוחה במגבון לח את הרוק, לנגד עיניהם, למרבה ההשפלה.

כפות רגלייך לבנבנות, חלקות, צוננות (אני משער - אני מתבייש בצד), וריחן ריח גן עדן (אני משער גם כן). 

קטנות כל כך- וכובשות ומכניעות בקטנותן. 

אני מסתכל בך, עינייך נוצצות לכיווני,

מרפרפות לרגע בתחושת ניצחון - ועוברות הלאה. 

אני - מנוצח, מובס.

אבל אולי תניפי עליי את הדגל?

ואולי - אה, תקוות גבר - תתקעי בי את הדגל?

אני יודע,

אני אובססיבי,

אבל עגלגלותו החצופה מכניעה אתי.

איני חושב על דבר מלבד בליטתו.

פתטי. כזה אני. (מייד אתחרמן מזה) 

כשהוא נחלץ מהג'ינס שלך - איך אני מקנא באוויר שנושם אותו, רוצה להתחלף עם האוויר הזה, ללקק אותו, כל כולו. כל נקבובית ונקבובית מלבנוניותו המעוררת!

ישבנך מלכותי כל כך - את ודאי אינך יודעת זאת. צריך להיות גבר, כלומר - את צריכה להיות גבר, על מנת להעריך אותו.

את לוקה בחוסר הערכה לישבנך, כמו מלכה שאינה יודעת שהיא מלכה (מטפורה פרועה משהו). 

אל תיעלבי, את מתוקה להפליא, וחכמה להפליא, מורכבת להפליא - אבל גם ישבנך להפליא. לא במקום - בנוסף. 

עגלגל, אגסי, הדוק ומתריס,

מתנדנד מעלי כמו כדור-הרס רב עוצמה,

ארוז בג'ינס הצמוד שלך,

חלק וקר לעומת החספוס החם שלו,

רק לנשק, וללקק, וללחך אותו כל הימים.

הוא קדוש. ואת קדושה. וגם קדשה, כמובן.

והשיר הזה מוקדש לך.

ולישבנך המכניע.

שהשיק אלף מסיבות. 

לשרת אותך אוכל רק בעירום,

כשהאיבר של מתחבט בין הרגליים, מיטלטל וניתז,

במבוכה שהולמת את נוכחותך.

אם הייתי יכול הייתי ממתין לך בחדר הקטן,

לראות איך שני הפלחים הצחים והקרירים שלך נפשקים קלות,

ולשוני חודרת אל החור הקמוט אך מלא הנעורים.

לשתות אותך מכל נקבייך,

ואז להגיש לך ולחברתך ארוחת בוקר.

פשוט כך.

לשרת.

המשקפיים הפגיעות שלך רק מדגישות את כל מה שבוטה ולא מנוצח בך,

את חדות ועוצמת השדיים,

ואת הרעננות המנוחשת של חיקך.

מה זו "הרעננות המנוחשת של חיקך"?

זה ריח השדה האלמותי של שיער ערוותך,

הורדרדות של התלם שעובר בו.

פלא על גבי פלא, ולמעשה פלא מתחת לפלא.

הייתי רוצה שתשבי עליי - כדי שסדר העולם ישוב לכנו. 

אני זקן ממך, ולכן מתחתייך. כך צריך. כך צווינו.

אם הייתי יכול לנשק כל אצבע ואצבע שלך, ולהביט תוך כדי אל החופה השחורה שמעליי, בין שתי רגלייך.

הייתי יכול לשיר לך יומם ולילה - ואז, איך הייתי יכול בעצם, כי לא הייתי אוכל ולא הייתי עובד.

ובכל זאת, הייתי יכול לשיר לך יומם וליל, או בפיוטיות של האתר הזה: 24/7. 

מהעקב מתעגלת קשת השריר עד לפני הברך.

אני עולה אלייך לרגל.

ושוב יורד.

למטה, למטה. 

את מכסה בכמו-צניעות ובמבט-לצדדים - כמו לראות שאיש לא ראה ואולי לוודא שמישהו כן ראה - פיסה מירכך.

כשאני חושב על כל הלבן המתוח והמתעגל הזה שנבלע בסופו של דבר בחור שחור - אני מסתחרר. 

אני רוצה להישאב אל הנקב כמו מים מסוחררים בכיור.

אם היית מצווה הייתי עומד באמצע מועדון וקורא: אני פיסה קטנה של המלכה, והלוואי ותדרוך בי היום. 

כשאני עירום, אני חיה קטנה וחסרת ישע. אבל ממוקדת.

כך הייתי רוצה שתראי אותי. את בהחלט מוזמנת לצרף חברה.

את על הספה, אולי מעשנת (אולי גם היא). 

אני זוחל, ואז על ארבע, ואז מזדקף - נבוך מול עיניכן הבוחנות.

אני אוהב לשרת אז, באופן הפשוט ביותר - נגיד, להגיש מרק שהכנתי. 

עיניכן סורקות אותי, נוקבות. עיניכן פטמות נוקבות. עיניכן פאלוס נוקב. 

אני חיה קטנה ונבחנית, חסרת אחריות וסוררת, ורק המגף או הנעל או - השמיימי ביותר - סנדל העקב, ממסמר אותי למקומי. 

כמה טוב להיות גלוי וחסר נכסים, כלומר עירום - מול עיניים של אישה יפה.