לפני 8 שנים. 4 במרץ 2016 בשעה 0:31
את צחקנית-סקרנית,
אולי בת עשרים ושתיים.
עינייך נוצצות למראה גברים במיטב שנותיהם מתחננים לנשק את כפות רגלייך.
לחלקם את נותנת לנשק - ואז מוחה במגבון לח את הרוק, לנגד עיניהם, למרבה ההשפלה.
כפות רגלייך לבנבנות, חלקות, צוננות (אני משער - אני מתבייש בצד), וריחן ריח גן עדן (אני משער גם כן).
קטנות כל כך- וכובשות ומכניעות בקטנותן.
אני מסתכל בך, עינייך נוצצות לכיווני,
מרפרפות לרגע בתחושת ניצחון - ועוברות הלאה.
אני - מנוצח, מובס.
אבל אולי תניפי עליי את הדגל?
ואולי - אה, תקוות גבר - תתקעי בי את הדגל?