לפני 8 שנים. 18 בפברואר 2016 בשעה 9:25
מהעקב מתעגלת קשת השריר עד לפני הברך.
אני עולה אלייך לרגל.
ושוב יורד.
למטה, למטה.
את מכסה בכמו-צניעות ובמבט-לצדדים - כמו לראות שאיש לא ראה ואולי לוודא שמישהו כן ראה - פיסה מירכך.
כשאני חושב על כל הלבן המתוח והמתעגל הזה שנבלע בסופו של דבר בחור שחור - אני מסתחרר.
אני רוצה להישאב אל הנקב כמו מים מסוחררים בכיור.
אם היית מצווה הייתי עומד באמצע מועדון וקורא: אני פיסה קטנה של המלכה, והלוואי ותדרוך בי היום.