סגידות

את מעיין חיים,

פלג מרווה זולג אלי מהמעיין שלך,

אני זקוק לך,

איני יכול בלי המבוע שלך.

הצחוק שלך הורס אותי,

נישא ומשוחרר כל כך,

וגם מרטיט את כל גופך,

כל חמודותייך, כמו שאומרים (אנשים מבוגרים ממני - ויש כאלה!)

שבי עלי, שבי עלי, שבי עלי,

אנא, תני לי ללקק, ללחך את רגלייך הצחורות.

אם היית מראה לי את אחורייך - לא הייתי זקוק גם למראה פניו של האל.