חלפו שלושה שבועות מאז שא. סוג של נפרד ממני. שעון חורף אוויר יבש ולבד. כל כך לבד. חלק גדול ממני עדיין נאחז בשארית כוחותיו במה שהיה ומסרב לשחרר. החלק השני, הקטן יותר, קצת עף על עצמו. מתחיל להסתכל קדימה, לראות איך הוא לוקח את הטוב מהדבר הזה ומשלם איתו על הכרטיס לנסיעה הבאה. אני לא רוצה לחזור על מה שהיה. אם זה יקרה אהיה עצובה מאוד. בוקר אור.
השחור השחור הזה
במפגש האחרון עם א. הסדקים החלו לבצבץ. קבענו לשישי בצהריים. היה חם מאוד. הוא הגיע בזמן ודפק חרישית על הדלת, כמו תמיד. אמרתי שהוא דפק מאוד חלש והוא ענה בית קטן. תמיד הוא לובש טישירט לבנה ומכנסי בד שחורים. לפעמים מגיע עם תחתונים לפעמים בלי. הפעם גיוון בצבע הכובע, ורוד במקום שחור. א. אמר שחם מאוד ושאל אם זה בסדר שיוריד חולצה.
לפני המפגש האחרון היינו בנתק שיזמתי אני בעקבות תחושת המוניות שגרמה לי חלחלה. אחר כך התכתבנו ארוכות ונפגשנו במקרה בחוף הים. על המקריות הזאת אפשר עוד להתווכח, אבל אין לי עניין לעשות זאת כעת. אחרי שיצאנו מהמים, שם הוא חדר אליי מאחורה והרגשתי לראשונה את העוצמה של הזין שלו בחתת שלי, אמרתי או שאני מנשקת אותך או שאתה הולך. הוא אמר גם וגם, נישק אותי על השפתיים והלך. חשבתי שאאלץ להמתין חמישה שבועות עד שניפגש שוב, אבל הוא הפתיע וסימס אחרי שבועיים בלבד.
כשהוא הגיע אליי הביתה היתה מין השתהות נעימה עם הנשיקה. התקרבנו בפיות פתוחים כמעט ונפגשנו אבל לא. התאפקתי יפה שלא להתנפל עליו. שאלתי אם הוא רוצה לשתות יין. הוא בא אחרי למטבח וליטף אותי מאחורה כשסובבתי את הפותחן על הפקק. ליטף את הכוס הרטוב מעל המכנסיים הקצרים שלבשתי. אמרתי שלא אצליח לפתוח ככה את הבקבוק אבל בסוף הפקק נחלץ. נשארתי במטבח לסדר את הכוסות והוא הלך לחדר. הוא לא שם לב שנכנסתי וראיתי שהוא מסדר לעצמו את השיער מול המראה. הרגשתי שתפסתי אותו ברגע פרטי. לא מוכן.
א. ביקש לצלם. בכל הפעמים האחרונות שנפגשנו הוא הביא את המצלמה שלו וצילם אותנו בוידאו במהלך הסקס. אמר שזה לצורכי לימוד. שאלתי אם הוא מאונן בבית על הצילומים והוא ענה שהוא מעדיף את הדבר האמיתי ולא מאונן בכלל.
התנשקנו בעמידה מול המיטה. א. הוריד את המכנסיים והתחתונים שלו והתיישב. אני נשארתי בגופייה ומכנסיים קצרים. אמרתי לו שידחוף את הראש שלי על הזין שלו. הוא תפס לי את השיער בכוח ודחף חזק ובמהירות מטה מעלה. הרגשתי שאני נחנקת. שזה כמו סצנה בפורנו קשוח. זה היה מהר מדי ואגרסיבי מדי למה שציפיתי. התפשטתי והמשכתי למצוץ בקצב איטי יותר. ליקקתי את פי הטבעת והכנסתי לפה את הביצים כמו שהוא אוהב. א. נתן סטירות על הלחי על השדיים על הבטן על התחת. שכבתי על הגב ואוננתי והוא עמד מעליי ואונן גם. לא הסיר את המבט מהעיניים שלי. חשבתי שהוא הכי יפה בעולם. הוא חדר לתוכי. זה הרגיש מדהים. אמרתי פעמיים אל תפסיק אל תפסיק אבל הוא הפסיק ושינה תנוחה. הרגיש לי שבכל רגע שאני מתמסרת ונהנית בטירוף הוא לוקח את זה ממני. מטריף אותי יותר בכוונה. הוא הזיע והפנים שלו היו אדומות מהיין ומהחום. הבאתי מהמטבח קוביות קרח והחלקתי אותן לאורך הגוף שלו. אחרי שנה של זיונים זה הרגיש קצת כמו הגוף שלי. אני אוהבת לגעת בכל הגוף שלו מהראש עד כפות הרגליים. להרגיש את כולו בידיים שלי. המשכנו להזדיין עוד ועוד ועוד. אושר עילאי. סיימנו כמו תמיד בדוגי. כשהוא גומר ושופך את הזרע על הגב שלי.
א. כיבה את המצלמה חייך אליי ונשכב לצדי במיטה. לקח את היד שלי והניח על החזה שלו כדי שאחבק אותו. בשיחה הקצרה שניהלנו התגלה שעבדנו לפני שנים באותו מקום עבודה, בהפרש של שנה או יותר. אמרתי שהייתי יכולה להכיר אותו כבר אז. א. אמר שהוא היה מישהו אחר לגמרי. אמרתי שגם אני. הגילוי הוביל לשיחה על מערכת יחסים ארוכה שהייתי בה בזמנו ועל הבגידה הנוראית שחוויתי. עניין אותו דווקא לדעת איך גיליתי על הבגידה, יותר מאשר כל פרט אחר בסיפור. אחרי כמה דקות אולי רבע שעה, שאל אם אני רוצה עוד סיבוב. ברור שרציתי. איתו אני תמיד רוצה עוד. א. אמר שהוא לא יכול לגמור שוב אבל אני יכולה להשתמש בגוף שלו ולעשות בו כרצוני. הזין שלו עמד. התיישבתי על הירכיים שלו וליטפתי את הזין, שהוא באמת יצירת אמנות. הוא עצם את העיניים. הצמדתי אליו את המפשעה וניסיתי לדמות איך זה מרגיש להיות עם זין כזה מושלם. הכנסתי אצבעות לכוס ונגעתי תוך כדי בזין. חשבתי שזה הזין שלי ואני עושה לעצמי ביד. זו היתה תחושה חלומית. ליטפתי את הפנים שלו והוא נבהל. שאלתי אם נרדם. ענה שלא. כעבור רגע אמר שהוא צריך ללכת. נכנס להתקלח התלבש חיבק ונישק אותי והלך. למחרת שלח הודעה בצהריים שהיה לו כיף עניתי שגם לי והוא סימן את ההודעה באימוג'י אננס.
סוף דבר.
עברו שבועיים מאז שא. סוג של נפרד ממני. הדבר הכי הזוי הוא שבכלל התכוונתי לעשות את זה בעצמי ולהגיד לו שלא מתאים לי יותר כי אני לא בוטחת בו וכל השיט הזה שכתבתי כאן בלי סוף. אבל הוא הקדים אותי והשאיר אותי שוב כרוכה אחריו. כנועה. מחכה. בלי אפשרות להגיב בכל צורה שהיא.
בניגוד לפעמים קודמות שבהן היה נתק בלתי נסבל אני מרגישה יחסית טוב. כנראה שגם הכתיבה כאן עוזרת לי מאוד. בטוח שכן. וגם ריבאונד לפנתאון עם האקס המניאק ועוד מפגש מחבק עם הזוג שלי הטוב. כולי תקווה שבעוד תקופה, לא כל כך רחוקה, לא אבין על מה התבכיינתי. עד אז אני ממשיכה להתבכיין. אבל הרבה פחות. לילה טוב.
התעוררתי משנצ למבול הודעות מהאקס המניאק. ככל שאני מתרחקת הוא רוצה יותר. הפעם הוא הודיע שבעוד שבועיים הוא טס לשבועיים והוא רוצה מאוד לפגוש אותי לפני. כתבתי לו שנראה. הוא סיים את השיחה בצורה קצת מביכה וכתב שאם לא יבוא לי לפחות סיימנו בטון מנצח. והתכוון לערב המטורף האחרון שלנו ביחד. כנראה שהוא צריך לצאת בתחושת ניצחון למרות שהבהרתי מראש שכל מה שאני צריכה ממנו זו הסחת דעת יעילה ומנחמת. גם אני יודעת להיות זונה. ולא במובן הטוב של המילה.
לצערי הרב אני עדיין חושבת בלי הפסקה על א. הגוף שלי כואב מרוב געגועים אליו. אמרתי פעם לאמא שלי בבכי שאני מתגעגעת לאבא שלי שמת. היא אמרה משפט גאוני: "אין מה לעשות." ובזאת הסתיימו פחות או יותר השיחות שלנו עליו.
עבר שבוע מאז שא. סוג של נפרד ממני. שלח את ברכת השנה טובה הגרועה בעולם. ביום הכי עצוב בשנה, דקה אחרי שהסתיים לו המנוי בתשלום.
אמש חזרתי לרגע לאפליקציה עם פרופיל מזויף. הלייק ממנו לא איחר להגיע. בזמן אחר הייתי יכולה להתחרפן אבל שכבת האדישות שהצטברה על הנפש שלי עזרה לי ללכת לישון בלי דרמה. כן ראיתי את השינוי בפרופיל שלו. הוא הסיר את הטקסט המנופח על עצמו וגם את התמונות המטופשות שלו בבגד ים. כעת הוא מציג עצמו כחלק מזוג שמחפשים לצרף אליהם אנשים. נשארה תמונה שלו בלי חולצה עם פרצוף מבואס. הוא נראה עייף וזקן ואם מגדילים את התמונה אפשר לראות סימנים של הרפס מעל השפה העליונה או שזה סתם חצ'קון. כן. התעוררתי הבוקר רעה. הוא גם הסיר מהפרופיל את האימוג'י המפגר של האננס, שהוא נהג להשתמש בו כשקבענו להזדיין. לאחרונה הבנתי שזה סמל של קהילת הסווינגרס וסימן ליחסים פתוחים. בכל מקרה, אם זו הדרך שהם בוחרים לתקן את המורכבות ביחסים שלהם, שמונעת ממני ומא. להיפגש, שיהיה להם המון בהצלחה. באמת. מכל הלב. בוקר טוב.
בחופש הגדול שבין כיתה ז' לח' פיתחתי אובססיה קשה לליאור. כאמור השנה נגמרה בעימות בחדר המנהל, ליאור סיים את החטיבה ואמור היה להתחיל תיכון. ההורים שלי דאגו להעסיק אותי במשך רוב שעות היממה, והתחלתי לעבוד איתם בעסק. בשעות שבהן נותרתי לבד, הייתי מתקשרת לבית של ליאור (השגתי את מספר הטלפון מדפי זהב) ונשארת על הקו מבלי להוציא הגה. ככה היינו מתנהגים אז, הרבה לפני עידן הסלולר והמצאת כוכבית 42.
ליאור בדרך כלל היה עונה, שואל הלו. מי זה. כאשר לא קיבל תגובה היה מנתק. המשכתי להתקשר שוב ושוב ושוב עד שהוא היה מתייאש ומשאיר את הטלפון פתוח כדי לעצור את המטרד. הייתי שומעת את ההתרחשות בבית שלו. את השיחות בין האחים, את אמא שלו במטבח. את הטלויזיה דולקת. הצלחתי להפוך את עצמי לרואה ואינה נראית. לא יכולתי להפסיק. שנאתי אותו על מה שעשה לי. על שגזל ממני שנה שלמה, ניתק אותי מהגוף והפך אותי לכלי שמשרת את הצרכים שלו ושל חבריו. תכננתי להרוג אותו.
באחת הפעמים שמעתי את אמא של ליאור אומרת את השם שלי ומכנה אותי זונה. היא שאלה מי זאת מ. שוב תופסת לנו את הקו. מה נעשה עם הזונה הפסיכית הזאת. היא לא נורמלית. העלבון היה עמוק. לא הזיז לי שנתפסתי על חם. לא יכולתי להפסיק.
לקראת סוף החופש הגדול ההורים טסו לחו"ל ונשארתי בבית עם סבתא שלי. ליאור ואני התחלנו לתקשר בטלפון בלי מילים. הוא השמיע לי שירים והמתין איתי שעות על הקו. בסוף יצא ממני קול חלש שביקש להיפגש. זה קרה מהר מכפי שחשבתי והתוכנית שלי לנקום בו ולסיים את חייו לא היתה מגובשת דיה. רציתי להכאיב לו נורא. לדפוק לו אבן כבדה בראש ולמוטט אותו. נפגשנו בצהרי היום בגינה ציבורית ליד הבית שלי. זאת היתה הפעם הראשונה שנפגשנו מחוץ לשירותים וגם הפעם הראשונה שבאמת דיברנו. הוא שאל אם אני רוצה להיות חברה שלו והפתיע אותי ממש. הכעס שלי אליו התמוסס בין רגע. הסתכלתי עליו אחרת. בהערצה. התחלתי לדמיין איך זה להיות חברה שלו. איך נשב ביחד בקניון ונסתובב בעיר וכולם יראו שאנחנו זוג. זה הרגיש לי אפשרי ומציאותי והתאהבתי ברעיון.
בערב עשיתי בייביסיטר אצל השכנים בקומה מעל. באותה דירה שבה התגורר קודם לכן הפדופיל שרצח לי את הנפש. ליאור הגיע והתיישב בסלון. הוא עישן סיגריה עשה לעצמו ביד וגמר על השדיים שלי. בשנייה שהוא גמר סבתא שלי נכנסה ושאלה מי זה. ייתכן שהיא היתה עדה למתרחש. ליאור גמגם משהו והסתלק משם בטיל. נשארתי חסרת אוויר. מובכת. מבוישת. מרוקנת. ליאור שכח את החפיסה ואחרי שסבתא שלי הלכה, הדלקתי בפעם הראשונה סיגריה. בגיל 13 התחלתי לעשן. המפגש עם ליאור היה כל כך עלוב סתמי ועוצמתי בו זמנית. הרגשתי שהפעם זה באמת נגמר.
בתחילת כיתה ח' הוא חזר לביקור בחטיבה. הוא סימן לי ביד שאבוא אחריו לשירותים. לא הלכתי.
חלפו כמעט 48 שעות מאז שנשלחה אליי ההודעה האחרונה מא. למרות הנטייה הטבעית שלי להתכנס בתוך עצמי ולהתבודד, הייתי מוקפת באנשים. היום פגשתי במקרה חברת אמת. התחבקנו המון. בתוך החיבוק המרפא שלה הרגשתי איך הכל חוזר לפרופורציות. לשמחתי הרבה אני לא מוצפת רגשית ושום התקף פסיכוטי לא נראה ברקע. מקווה שכך גם יישאר.
ברור שיש רגשות מעורבים. הייתי סופר בעניין שלו מעל לשנה, זה לא דבר שעובר בתוך יום. הראיתי אתמול את ההודעה שהוא שלח לי לחברה אחרת. היא אמרה שזה לא נראה כאילו הוא נפרד ממני, אלא רוצה מאוד להיפגש אבל לא יכול. שתינו הסכמנו שהדרמה פה מיותרת. מה שאולי קצת משמח אותי היא התגובה הבוגרת והעניינית שלי להודעה שלו. בלי דרמות. מקווה שכך גם יישאר.
מוקדם יותר הערב, בדיוק בזמן שפרסמתי כאן את הפוסט הקודם על הגבר הנשוי. א. שלח הודעה. הוא איחל לי שנה טובה וכתב שלא נוכל להיפגש בזמן הקרוב או בכלל, למרות שהוא מאוד היה רוצה, בגלל המורכבות של היחסים שלו כרגע עם אשתו. עניתי לו שאני מקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר עבורם. והתכוונתי לזה.
ואני מה איתי. אין לי מקום להשמיע את קולי. להביע את דעתי בעניין. ירייה אחרונה בלב שמשמיע פרפורי גסיסה כבר יותר מדי זמן. כן. הוא עשה לי טובה ענקית. כבר הייתי ערוכה לקרב האחרון. כן. הוא חסך ממני העמדת פנים מביכה, עימות אולי גם חסימה. כל כך אופייני לו לתת נשיקה ואז סטירה. מאחל שנה של התרגשות וקסם. שולח חיבוק חם ונשיקות ובאותה נשימה מודיע שלא נפגש יותר, או במילותיו: כרגע אין כזו היתכנות באופק הנראה לעין. מעניין כמה בחורות קיבלו את הטקסט הזה היום. אני לא מאמינה למילה אחת שיוצאת מהפה שלו. מהנפש החלולה שלו. יותר מפוקחת ממני אין. עכשיו נשאר רק להחלים.
במשך השנים נמנעתי מלפתח קשרים עם גברים נשואים מהסיבות שידועות לכולן. הבוקר, כשמטוסי קרב חגו מעל לראשי, נזכרתי במקרה שאירע מזמן עם גבר שבדיעבד התברר לי שהיה נשוי. לא זוכרת את שמו.
לפני שהתגייסתי לצבא עבדתי בחברת דיילות לקידום מכירות. עברתי ראיון עם גבר שהיה מבוגר ממני בכעשרים שנה. הוא היה גבוה, קצת ערס כזה מהפריפריה, לא היה בו משהו מיוחד, לא יפה ולא מכוער. במקצועו היה ספר והוא שיווק מוצרי טיפוח לשיער בסופר פארם. עברתי את הראיון בהצלחה וטרם תחילת העבודה בדיילות זומנתי להדרכה, עם עוד עשר בנות. אולי יותר.
ישבנו במעגל באיזה מחסן נידח באזור הבורסה ברמת גן. הספר הציג לנו את המוצרים ושיתף אותנו בתיאוריה שלו על הקשר שבין צבעי שיער לסקס. ברונטיות הן יותר מתוחכמות וקשות להשגה, בלונדיניות קלילות עדינות וזורמות ואדמוניות הן אש במיטה. אש. בהמשך עברנו לחלק של ההדגמה. כולן פה אחד התנדבו לנסות את המוצרים על השיער שלהן ואני נבחרתי.
לפני השימוש בתכשיר הייתי צריכה לחפוף את השיער והספר לקח אותי לחדר צדדי שהיה בו כיור. הוא שטף את השיער שלי במים חמים וסבון וכשהרמתי את הראש מהכיור הוא נישק אותי ודחף את האצבעות שלו לכוס שלי. אמר שאני כל כך מגרה אותו והוא לא מצליח להתאפק. זאת היתה הפתעה גמורה, לא נמשכתי אליו בכלל אולי אפילו קצת נגעלתי אבל התגרתי מאוד מהסיטואציה ולא התנגדתי. הוא דחף את הלשון שלו לתוך הפה שלי וליקק לי את האוזן תוך שהוא מלטף את הדגדגן ונכנס פנימה למעמקי הכוס עם שתי אצבעות והזיז קדימה ואחורה בתנועות מיומנות של איש מקצוע.
כעבור כמה רגעים הוא שטף את הידיים שלו במים ובסבון וחזרנו לבנות האחרות בקבוצה שהמתינו בקוצר רוח. ישבתי מול מראה גדולה וכולן צפו בו מורח קרם על השיער שלי ומחליק אותו עם פן. הפכתי להיות מרכז ההתרחשות. הספר הרעיף עליי מחמאות ויתר הבנות התעניינו בי ואמרו כמה שאני יפה ונראית כמו בובה.
אחרי ההדרכה הספר התקשר אליי הביתה כמה פעמים אבל לא היה לנו כל כך על מה לדבר. הוא ביקר אותי פעם אחת בזמן המשמרת בסופר פארם והיה מאוד רשמי ומקצועי. לא קרה בינינו כלום ומאז לא ראיתי אותו יותר.
קצת אחרי השקיעה הגעתי לצפון במונית שירות. האקס המניאק אסף אותי עם האופנוע ורכבנו לדירת הזיונים שלו מול הים. פתחתי את בקבוק היין הצרפתי שהבאתי איתי מהבית. אמרתי לו שלא נבזבז עוד רגע אחד ונתחיל מיד לשתות. האקס המניאק ארגן סמים, אבל לא מהסוג שאני מכירה ואוהבת. הוא ניסה לשכנע אותי לעשות שורה, אבל לא התפתיתי.
את האקס המניאק אני מכירה המון שנים. באופן שיטתי וקבוע הוא ניסה להתחיל איתי. הייתי פחות בעניין שלו, בעיקר בגלל שחבר טוב שלי הוא גם חבר שלו, ויש ביניהם יריבות ארוכת שנים בגלל בחורות שהם גנבו אחד לשני. לא רציתי להיכנס שם באמצע, אבל בסוף זה קרה. לפני שלוש שנים התחיל בינינו קשר שנמשך כמה חודשים. הוא התנהג אליי די מגעיל וכשאמרתי לו שאני מאוהבת בו, הוא נבהל וטס לחופשה עם ידידה שלו, שמסתבר היום שהם זוג. לאקס המניאק יש בת זוג שמתגוררת בחו"ל. האקס המניאק קיבל את התואר הנכסף בגלל שהוא התחיל עם חברה טובה שלי בזמן שיצאנו, וזיין חברה טובה אחרת זמן קצר אחרי שנפרדנו. שתיהן לא חברות שלי יותר.
בלי קשר, האקס המניאק הוא בנאדם חכם נעים ומצחיק, איש שיחה שכיף מאוד לבלות איתו. הוא תמיד מחמיא לי ואומר שהיופי שלי אייקוני ובכלל עף עליי בכל המובנים. זרמנו לתוך הערב עם היין וכשהוא ניסה לגעת בי אמרתי לו שייתן לי להתקרב אליו בקצב שלי. הקראתי לו קטעים שכתבתי עליו פה בבלוג ושאלתי אותו אם הוא אוהב או שונא את זה. הוא אמר שגם וגם. סיפרתי לו ממש בקצרה על הילדות העגומה שלי, שזה באמת נדיר ובשלב מסוים אמרתי לו שנפסיק להיות אינטלקטואלים ונהיה רק יצריים.
הסקס היה מטורף. חי זורם ומתקשר. הזדיינו במרפסת מול הים, על הספה, במיטה. רכנתי מעליו והוא מעליי. נכנסנו למקלחת הוא סיבן לי את הגוף ושפשף את הכוס עם הסבון דחפתי לו את הבקבוק של השמפו לתחת והוא זיין אותי מאחורה מתחת לזרם המים החמים. התנגבנו והמשכנו להזדיין על המיטה. כשאני מעליו. אמרתי לו שייגע בי כמה שפחות. רציתי להרגיש רק את הזין שלו בכוס שלי. לא יותר. עצרנו לרגע לנוח ולראות סרט בטלוויזיה, אבל ראינו אולי שלוש דקות כי חזרנו להזדיין כמו שני חתולים מיוחמים. רגע לפני שנרדמנו אמרתי משהו על א. כמו מה אני אעשה איתו והוא אמר יגיע מישהו שיהיה שלך. זה נשמע כל כך אמיתי ומוחשי שהצלחתי להירדם מיד.
בבוקר שוב חזרתי ללופ מחשבות כפייתיות על א. האקס המניאק ישן ואני ישבתי במרפסת מול הים מוצפת בחרדות. כעסתי על עצמי שאני לא מצליחה להתגבר ובמקום להנות מהרגע, מהנוף המדהים ומהלילה המטורף והמשחרר שעברנו, אני שוב מתנהגת כמו עלובת החיים וחושבת על המעט כל כך שקיבלתי מא.
האקס המניאק התעורר הכין לי קפה והסיע אותי לתחנה. הוא לא רצה שאשאר אצלו עוד. לגיטימי. בדרך חזרה הביתה הרגשתי קצת יותר טוב.