סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

היי אני פינקי והחלטתי לפתוח בלוג בסיפורי אחר הדרך לשלטון.
לא נראה לי קל לשלוט בימינו אבל איך אומרים "קשה יש רק בלחם וגם אותו אפשר לאכול" אז בחברת אנשים טובים כמוכם אני יוצאת למסע...
צטרפו אם בא לכם.
לפני 17 שנים. 1 בספטמבר 2007 בשעה 12:36

השבוע יצא לי להיות כמה ימים בבית הריק של אבא.
מלפני כמה זמן התחלתי ממש לאהוב את הבית הזה!

ריק, משום חלון אין שכנים שיכולים להציץ.
זו פשוט הרגשה של חופש שם.

אני לבד
עם תחתונים בלבד
מזגן
מוסיקה בקולי קולות
יושבת על הספה עם רגליים של השולחן
לפעמים מתנחלת באמבטיית הג'קוזי
לפעמים עם סיגריה ובירה

פשוט אני עם עצמי נטו.
אין שם טלויזיה וזה אפילו לא אכפת לי.
מקסימום יש אינטרנט אם משעמם..
זו מן התבודדות מהעולם
רק אני ועצמי.

הבעיה היא תמיד כשאני חוזרת הביתה
פתאום כולם מדברים איתי כל הזמן
תמיד אני צריכה לענות להם על התלבטויות
חייבים להתלבש
מתחילה להרגיש רעש מציק באוזניים
אי אפשר לשמוע מוסיקה חזק..
מבאס כזה פתאום.

תמיד זה ככה.. יומיים שוב של הסתגלות וזה עובר

ממש צרות קשות יש לי.. אני יודעת 😄

silence​(נשלטת) - החלק הכי חשוב בבית משלי (שיהיה) זה השקט, והללכת ערומה:)
לפני 17 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - לגמרי!
זה כל כך כיף ומשחרר כזה...
גם נדיר למצוא בעיר בית שמשום חלון שלו לא רואים אותך..
וכשמתרגלים לזה (והיה לי נורא מוזר להתרגל לזה) פתאום הבגדים ממש מציקים לי :/
לפני 17 שנים
Tobias​(אחר) - אוזניות?
לפני 17 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - לא.. אני גם ממש ממש לא אוהבת אוזניות.
זה תמיד עושה לי כאב ראש ברגע..
וגם זאת לא בדיוק הבעיה..
בעצם אין ממש בעיה..

פשוט משגע אותי שקוראים לי כל רגע 0_0
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י