זה הזמן הכי לא מתאים להוציא פוסט, אבל אני אעשה את זה בדקה וחצי.
יש לי בעיה עם המבחנים האלה...
כל פעם אני מקדישה להם פחות ופחות זמן.
זה מן קטע כזה בתת מודע שלי לבחון עד כמה אני טובה.
כל פעם אני אומרת לעצמי "פעם הבאה אני אקדיש להתכוננות יותר זמן ואצליח יותר"
ואז נופל עלי באורח פלא (לעיתים די קרובות) ציון גבוה מכלום התכוננות וככה הגירוי נמשך.
אני באה ללמוד ואז זה כזה "אבל פעם קודמת הספקתי ביום וחצי... ואם אני לא אתחבר לכלוב היום אני אספיק ביום ורבע.."
וככה אני מגיעה לכל מיני חישובים מוזרים... עוד מעט אני אגיע למסקנה שלבדוק במה הבחינה זה מספיק.
אני מתגרה במזלי הטוב
וזה כבר ממש לא טוב
המבחן הזה עם כל האופטמיות לא יהיה מזהיר
מאיפה האופי הזה שלי? של דחיקת גבולות כל הזמן?
עד כדי כך צפוף לי??
אוף! לא טוב !
אני כועסת על עצמי היום! ממש אבל!
לפני 17 שנים. 4 בספטמבר 2007 בשעה 18:19