מזמן לא חלמתי חלום רע בלילה.
הם פשוט למזלי לא מגיעים אלי בכלל, וגם אם כן אני מייד מתעוררת ומגרשת אותם ממני.
אתמול חלמתי משהו נורא מוזר.
נכנסתי לבית ענק, מין טירה יפה.
היה שם חלל עצום, תקרה גבוהה, עמודי שיש, רצפה בוהקת, פסלים, ואפילו כמה שולחנות גבוהים עם ממתקים, עומדים להם בחלל הבית כדי שמבקריו יתכבדו להנאתם.
נכנסתי לבית. האנשים היו לי מוכרים והרגשתי בטוחה.
היה כבר מאוחר והייתי עייפה אז הלכתי לישון.
לא הצלחתי להרדם, אז החלטתי לקום לבריכה.
בבית היה מין חדר גדול שהיתה בו בריכה. מצד אחד, הירידה אליה, היא נראתה כמו בריכה רגילה, ומצדה השני (של המים העמוקים) היא הסתיימה בקיר זכוכית חד כיוונית, שפנה לסלון.
הזכוכית היתה חד כיוונית, כלומר נכנסתי ויכולתי לראות מה מתרחש בסלון אך לא להיפך.
נכנסתי לבריכה. הייתי לבד במים וגם הבית נשמע שומם.
בשניה הראשונה המים היו נעימים.
ופתאום התחילו זרמים מאוד חזקים, מכל הכיוונים, שדחפו אותי למרכז הבריכה. נעמדתי שם ולא יכולתי לזוז. לא לשחות לשום מקום..
כמה דקות ובני הבית נכנסו לאותו חדר הבריכה בליווי אנשים רבים. את חלקם הכרתי ואת חלקם לא.
ניסיתי שוב לזוז ובעל הבית הגביר את הזרם עוד יותר כדי שאני לא אצליח.
כולם בהו בי נלחמת עם המים.
כשהפסקתי להלחם ופשוט עמדתי שם, הוא הפסיק. יצאתי מחדר הבריכה לכיוון החלל החיצוני של הבית.
בעל הבית יצא עם עוד אנשים קצת אחריי.
הוא נעמד במרכזו של החלל הגדול, והתחיל להסביר שכולנו חייבים לעשות כרצונו אחרת הוא ימות. איך שהוא מדבר גופו נהפך בעיני למין זומבי.
תוך כדי דיבור התגלו בפני תפרים ענקיים בבטנו שיצרו גושי בשר ועור ממש כמו סולם. כל הבטן היתה סולם של תפרים גסים ביותר.
ראיתי ככה, שהבן אדם באמת מת, כי אני לא מרצה אותו, אז החלטתי להתאמץ יותר.
ניסיתי לחזור לישון, ושוב לא הצלחתי.
הלחץ מסביב שיגע את מנוחתי.
שוב קמתי ורציתי לצאת מהטירה.
בעל הבית החל שוב לנאום שאני הורגת אותו. באותו הזמן התגלו בפני עוד יותר תפרים נוראיים בבטנו.
**********
זהו, בשלב זה התמונה בחלום כל כך הגעילה אותי שאני התעוררתי.
לקח לי כמה דקות עד שיכולתי לזוז..
בדרך כלל אני לא נותנת לחלומות רעים להידבק אלי, אני מתעוררת די מהר, אבל משהו ביופי של הבית הזה משך אותי וסקרן אותי נורא.
טוב נו.. עבר לי 😡
לפני 17 שנים. 29 בספטמבר 2007 בשעה 8:28