הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

אני לא בן אדם ציני... באמת שלא.
נדיר למצוא אותי הופכת עורי לצינית פתאום.. אבל מה, כשזה קורה, יש סיבה. סיבה טובה.

כשמפחדים ממשהו, ולא רוצים להודות בזה, או לא רוצים להרגיש את זה, הופכים לצינים.

אח שלי הכין לי דיסק של אביב גפן. באמת דיסק מאוד מאוד יפה.

אביב גפן היה מפורסם כשאני הייתי ביסודי. שכנה שלי העריצה אותו ברמות מטורפות, אפילו הראו אותה בטלויזיה בפורים איך היא התחפשה אליו במדוייק.
אני? לא הבנתי על מה הרעש. בחור צבוע, שר חצי ערום וצועק "אנחנו דור מזויין"... לא התחברתי. בלשון המעטה...


לפני כשנה-שנתיים, כשהתחלתי פתאום להרגיש קצת יותר, אביב גפן נהייה מפורסם שוב.
שמעתי קצת את השירים שלו, אבל הייתי מלאת ציניות.
יש לי תחביב כזה לשנות את מילות השירים, וכך להפכם למשעשעים במיוחד.

אתמול... אח שלי שם לי את הדיסק.
התחלתי לשיר בחדר בקולי קולות ולהשתגע לי..
אבל כשהוא הלך, אחזה בי שתיקה רועמת, ואפילו כמה דמעות.

הוא אחלה זמר.. אביב גפן.
הייתי צינית שם ... ועודני לעיתים.. אבל יש לי סיבה.

רציתי להשמיע לכם אבל לא מצאתי ביו טיוב משהו שמוקלט טוב

שיר עצוב/ אביב גפן

בלילה שוב קם
מחלום עלייך
חלמתי שאת
בחיים עדיין

רציתי להגיד לך
שבכל מקום
את איתי בליבי
לא הספקתי לומר לך שלום

שירי לי
שיר עצוב
רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך

תודה שנתת לי להיות
מה שבא לי
ואיך לפעמים את ראית
איך כאב לי

רציתי להגיד לך...