הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

איזה צחוק, אתמול היה כנס מהעבודה.
היה כל כך כייפי ונחמד.

הרוסיה (יואו שכחתי איך קוראים לה... זאת עם הכפיים המצחיקים) ישבה מאחוריי.
לידי ישבה אחת חדשה שהצטרפה אלינו.
בחורה מאוד מאוד חמודה. לסבית. רואים 😄
מי שלסבית לרוב מזהה לסביות, למרות שלפעמים זה מאתגר.

טוב, בקהילה זה בכלל נושא נורא חרוש בפני עצמו של "איך להראות לנשים הרלוונטיות בלי שהשאר יבינו, ואיך לזהות מי כן ומי לא..)
אותי זה לא עניין במיוחד.
תמיד התחלתי עם סטרייטיות... (חחח ונשאלת השאלה אם זה חכם..)

הקיצר, בחורה מאוד נחמדה. לבשה חליפה שחורה שטיפונת גדולה עליה (שזה נותן מראה טיפונת גברי), שעון כהה עם רצועת עור רחבה במיוחד ומתכת לקישוט (יהלום כל בדסמית!) ואטיטיוד גברי.
אטיטיוד גברי אין משמעו גס! היא עדינה וקצת גברית חחח כמוני!
אני גם יכולה להיות בדיוק כזאת 😄
אבל השאלה היא עד כמה מודעים לזה... אני שולטת בזה כי זה כיף..
בנות נורא נמשכות לזה. זה מסקרן אותן השילוב של כוח ועדינות.
מעבר לשלום שלום לא יצא לי לדבר איתה, אולי בהזדמנות.. למרות שאני לא בעד האוטינג..

וחוצמזה, בסוף הכנס חיכינו לכמה אנשים שנשארו בתוך האולם לעידכונים אחרונים.
פתאום אני וחברה שלי קלטנו כמה מהאתיופים (עובדים איתנו הרבה אתיופים מקסימים) הם עמדו ביחד ורקדו לצלילי שיר באמהרית.
הצטרפנו גם וניסינו ללמוד לרקוד ככה.
לא הכי הצלחנו...

האמת שזכורות לי לרעה שתי אתיופיות מהיסודי.
היתה תקופה שהן נהגו שתיהן להרביץ לי אחרי בית ספר. ממש לא יודעת למה. ואני קשה לי להחזיר...
עד שיום אחד אני כבר ממש התעצבנתי, וגם רק אחת מהן תקפה אותי אז זה היה ממש קל, הרבצתי לה מה זה מכות...
זה היה לקראת סוף שנה.
היא עברה בית ספר. ומאז אם היא היתה רואה אותי ברחוב היתה עוברת מדרכה.
ועוד אני ניסיתי להיות חברה שלהן בהתחלה שלא ירגישו לבד. מטומטמות.

לא משנה, הקיצ היה לי כיף :)