כשהייתי באילת דיברתי המון עם הידיד היקר שלי.
דיברתי על המון דברים (אני טובה בזה), ובעיקר דיברתי על עצמי ועל האופי שלי.
כל כמה רגעים יצא לי להגיד על עצמי "זה מה זה מוזר!" (והוא כבר התחיל לצחוק עלי איך שאני אומרת את זה).
באמת אני טיפוס קצת מוזר..
רוב האנשים (הנורמלים) נהנים מעצמם כשהם מרוויחים כסף.
אני מין טיפוס כזה שנהנה מההספק.
אצלי, בניגוד לרוב האנשים, השכר מאוד לא קבוע (חח, לא לדאוג לי..) ומאוד תלוי בתפוקה שלי. הזמן לא משנה, העיקר היעילות בעבודה.
אצלי יום טוב, זה יום שנגמר ואני אומרת לעצמי "הוא נוצל היטב" ו"הספקתי את כל מה שרציתי".
זה ממש עושה אותי מאושרת עד הגג!
לעומת זאת, ימים עצלניים, גם אם בהם תכלס מגיע הכסף שלי, אני פחות מחמיאה לעצמי.
אלא אם כן זה הרבה כסף ואז... טוב נו...
מה? אסור לחטוא לפעמים... הרי בכלל אני סוטה.
נ.ב החטא זה העצלנות לפעמים, לא הרווח! 😡
אז... יום עבודה מהנה ומספק לכולםםםם 😄
____________________
ועוד משהו.. ניקיתי את הדסקטופ בבוקר וחלטתי להחליף תמונה... תראו את הפושי הזה
אני רוצה כזה... ענק ושחור, עם פנסים גדולים.
בקיצור אוטו מאפיה :)))
אני ממש מאוהבת בו. האתר של לקסוס מאוד יפה מסתבר, אבל הם בין הבודדים שהמכוניות במציאות יותר יפות מהתמונות.
ואם לא הלקסוס אז לפחות את הפושי השני שהוא גם ממי
ואני רוצה גם את האופניים האלה!!
אבל מה החסרון באוטו? שאי אפשר לחבק אותו לפני השינה.
אני נוטה לחבק דברים חדשים (רק ליום אחד חח)
רוצים עוד תמונה אחת?
הנה זאת גם לא רעה..
לפני 17 שנים. 29 באוקטובר 2007 בשעה 3:19