הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

כמה בכיתי היום...
וזה נדיר אצלי. אני לא בוכה סתם (ויש כאלה אנשים..)

מהרגע שהיא הודיע לי שנפגשים, והורתה לי "להכין שאלות" התחלתי להרהר עם עצמי ולבכות.
קצת פחדתי מהפגישה הזאת, ודווקא הופתעתי לטובה מאוד.

הבחורה הזאת היא ילדה מירוחם, בת 22 שהרוויחה חודש שעבר 23,500 שקל בזכות זה שהיא התעמתה עם ההורים שלה על מה שחשוב לה. הם אמרו לה ללמוד והיא בחרה בדרך שונה.

גיליתי היום, בעזרתה, שיש לי בעיה קשה עם עצמי.

קשה לי להודות במי שאני.
קשה לי להודות שאני לסבית. כלומר לבוא לאנשים כמוכם ולהגיד את זה זו לא חוכמה. מול אנשים בחוץ אני נרתעת פלוס. אני טיפוס שנוטה לרצות אחרים. זו תכונה שהביאה לי הרבה הצלחות בחיים, אבל בקטע הזה היא רומסת אותי. אני מפחדת "לאכזב את הסביבה".

ישבנו בבית קפה, בפינה לשמחתי (כי אני שונאת לדבר על דברים רציניים בבית קפה).
היא רכנה על השולחן קדימה, במטרה להשיב לי במאתיים אחוז.
אז פשוט סיפרתי לה מההתחלה, שהיתה לי מערכת יחסים עם בחורה.
חיוך גדול ויפה התפשט על פניה.
קצת דיברתי, ואז היא תפסה לי בסנטר בעדינות ואמרה לי "שירקי את יודעת שאני אוהבת אותך?"
אמרתי לה "כן" "אבל את לא יודעת עד כמה".
היא אפילו אמרה לי שע"פ הרמב"ם בכל בעיה שיש לנו עם אחרים, אלה למעשה בעיות שלנו עם עצמנו. למשל אם שונאים איזו תכונה במישהו, אז זו בעיה שלנו שאנחנו שונאים את התכונה כי אנחנו (!!) לא מסתדרים איתה.

היא שאלה שאלות,
ניסיתי לענות.

היה מרגש, כי הבנתי שאוהבים אותי לפעמים יותר ממה שאני חושבת.
היא ייעצה לי לדבר עם מישהו מאוד גדול ועצום בנפשו, שעזר לה בזמנו. אני אדבר איתו. זו זכות אדירה בכלל, זה שאני יכולה לפנות אליו.

אני חושבת השבוע גם לדבר עם אמא.
עכשיו אני אגיד לכל מי שחשוב לי שאני לסבית. בכוונה.
כי אני רוצה שמי שאיתי יהיה איתי בזכות ולא בחסד. מי שזה לא מוצא חן בעיניו שיתחפף לי מהעיניים, אפילו אם זה בן משפחה.

כשאני אהיה מליונרית (מליארדרית התכוונתי) כל החארות יבואו לבקש הלוואות. אז עדיף שיתחפפו לי מעכשיו.

אני זאת אני. לטוב ולרע וללא נורא.

תודה לכם אנשים יקרים שלי, לכל מי שעזר לי היום.
אני באמת מעריכה את זה.

הבטחתי לה שאני אצליח. ואני אצליח!