סיפרתי לכם לפני כמה ימים שנפגשתי בבית קפה עם מישהי חשובה מהעבודה שלי.
היא המליצה לי לפגוש מישהו שמאוד עזר גם לה בזמנו להתקדם מהמקום שהיא היתה תקועה בו...
מאוד רציתי לפגוש אותו, אבל פחדתי קצת כי הוא "רנטגן". היכולות שלו לראות דרך אנשים היא פשוט מדהימה (ומפחידה).
פגשתי אותו היום במשרדי החברה, פטפטתי איתו במסדרון כשבתוך המשרד היו חברי לעבודה.
הוא שאל כמה שאלות, עניתי בכנות ואמרתי בהקשר של יחסים שאני מעדיפה בנות (לסבית עדיין נשמע לי גדול מידי).
אמרתי משהו "זה לא כזה נורא" והוא ענה "זה בכלל לא נורא, רק להגיד לי דבר כזה זה מסוכן לאגו שלי (בצחוק) אז מה את מעדיפה אותן ולא אותי?
נו נו, בואי נריץ דאחקות, מי מהן עושה לך את זה?
דנה, דנה נכון?"
צחקתי במבוכה ואמרתי לו שיום יבוא ואני אריץ על זה דאחקות , אבל לא עכשיו.
הוא נתן לי כמה שאלות לשעורי בית, ואמר שאנחנו נמשיך לדבר.
כשבאתי הביתה שלחתי לו מייל "יא מניאק איך ידעת שדנה זה הכיוון?" כלומר יש שם עשרות בנות... איך הוא ידע שדווקא היא עלתה לי בראש (ובחיי שלא הראתי כלום!). "פעם הבאה אנחנו עושים דאחקות.. יאללה יהיה מגניב".
אני יודעת שזה בדיוק מה שאני צריכה לעשות.
להוציא את זה אחוצה ולעשות הכי דאחקות שאפשר.
הוא אמר לי שאני צריכה לשפר את הבטחון העצמי שלי, ואני יודעת שזה נכון.
זה מאוד מוזר לי. בדרך כלל דווקא הייתי עם בטחון עצמי די גבוה, פתאום הזיזו אצלי כמה דברים.... הוא גם אמר לי את זה. הוא פשוט יודע הכל.
אבל זה לטובה. הכל זה לטובה.
הולך להיות קטעים עכשיו. אני והוא עושים דאחקות ביחד... אני מחכה לזה כבר.
לפני 17 שנים. 20 בנובמבר 2007 בשעה 16:26