הייתי צריכה להגיש היום את העבודה
אבל אתמול בערב היה נורא כיף ומעניין. פשוט הזמן הכי לא מתאים ללימודים.
אז תכננתי להכין את העבודה בבוקר.
תמיד, כשחשוב לקום בבוקר מוקדם לסיים לימודים, אז מרגישים הכי עייפים שיכול להיות.
טוב, נסעתי לאוניברסיטה.
כולם מדברים על העבודה, כמה היא ארוכה, שואלים אותי איך הלך לי..
ואני.. "פסדר" למרות שעוד לא התחלתי בכלל.
בסוף השיעור ניגשתי למרצה, ועם מבט תמים ומתוק אמרתי ששכחתי את העבודה בבית ואם אפשר לנסוע ולהביא אותה יותר מאוחר.
היא נתנה לי אישור לשלוח במייל.
כלומר... אני מתחילה לעבוד ברגע זה!
יש לי כמה שעות לכתוב ולשלוח במייל.
ויש לי עוד תחמון (זה לא עם כ'....? אין לי מושג!) כדי להשיג הארכה נוספת אם אני אצטרך.
בכל זאת.. ניסיון של 14 שנות לימוד ותחמונים לא הולך ברגל...
טוב אז הלכתי
תשאירו הודעה אחרי הביפ
ביפפפפפפפפפפפפ
לפני 16 שנים. 6 בדצמבר 2007 בשעה 11:38