הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

זה ידוע שאני קוטרול פריק בהתמודדות.
מצד אחד אני אוהבת וודאות, מצד שני אני שונאת תגיות. לא אוהבת להגביל את עצמי בשום צורה.
יצא שבסופש הזה כמה דברים הסתדרו לי. אנשים עזרו לי להכניס אותם למשבצת המתאימה. זו שהם תמיד היו צריכים להיות שם.
היו הפתעות טובות והיו הפתעות שכביכול הן לא טובות, אבל בעצם זה הכל מצויין. עכשיו דברים הרבה יותר ברורים לי. הצלחתי לקדם כמה דברים מצד אחד ולשחרר דברים לא נחוצים מצד שני.

חוצמזה..
הייתי בטיול בגליל באזור דרוזי עם כל המשפחה. היה ממש ממש כיף.
אפילו רקדתי לצלילי מוסיקה ערבית בבוקר. מישהו באזור שם, שם מוסיקה ערבית ואחרי זה אלקטרו משובח. אז החדר שלי הפך להיות חדר הריקודים של כל הילדים. עשיתי צחוקים איתם.

וחוצמזה, למדתי להתלהב ולאהוב אנשים. הספקתי ללמוד מהדרוזים כמה דברים שישמשו אותי בעתיד הקרוב לעסק שלי. דברים מתחילים להיבנות וזה מרגש אותי נורא.

וחוצמזה היתה לי שיחה מהנה עם סבתא שלי.
אמרתי לידה משהו על הבית שיהיה לי בקיסריה אז היא ישר אמרה לי (בנימה נעימה מאוד) "כן, למה לא? תמצאי לך מישהו עשיר..." כהרגלי מגיל אפס הפסקתי אותה. אני שונאת את המשפט הזה.
מייד עניתי "תהייה לי וילה בקיסריה בזכותי, ולא בזכות שום אדם עשיר אחר. אני אהיה עשירה!".
אני זוכרת ממש מגיל אפס שלפעמים אמא שלי בטעות היתה אומרת "את תצטרכי למצוא לך אדם עשיר" (כי תמיד אהבתי דברים יקרים) ותמיד תוך שניה הייתי מפסיקה אותה, ואומרת שאני לא צריכה שום עשיר. אני אהיה עשירה לבד.

חוצמזה... אני זזה לישון.
שבוע נפלא לכולכם ואני מחבבת אתכם ככה טיפה 😄