כבר שבועיים שאני מפרסמת לאומה ששנתיים לא הייתי חולה. אפילו לו אפצ'י קל.
אבל, כדרך הטבע, כנראה מישהו שם למעלה רצה להזכיר לי מי הבוס.
יום חמישי התחילו כאבי גרון, אתמול דלקת וקצת חום.
הכרזתי (כהרגלי בקודש) על יום מנוחה. תכננתי לנוח קצת ולצאת למסיבה שהוזמנתי אליה. הבטחתי למלא אנשים שאני אבוא. אבל בסוף נרדמתי.
החדשות הטובות זה שקמתי כמו פנתר.
הגרון בסדר גמור. מלא אנרגיה. נסענו לפארק הירקון. בן דוד שלי הקטן היה שם ומלא חברים שלו.
אני ראיתי כדורגל על הדשא, כמובן שהתחלתי להתפרע, וכמובן שכולם אחרי.
הילדים מצטרפים, ומייד אחר כך המבוגרים, שרואים בי חוליה מקשרת לשגעון הילדים.
כמה שאני רצתי..... אני לא משהו בכדורגל אבל העיקר רצתי מלא.
מממ וזהו.
טוב אין לי ממש פואנטה בפוסט הזה.
הפליא אותי שנחתה עלי דלקת ליום אחד בלבד 0_0
אז סליחה מכל מי שהברזתי לו/ה
ושתהיו לי בריאים :)
לפני 16 שנים. 29 בדצמבר 2007 בשעה 15:09