הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

וואי...איזה כיף היה.
אתמול ב12 בלילה דוד שלי בא לקחת אותי לישון אצלם, והיום ב6 בבוקר יצאנו לטיול אופנים.
הייתי די עייפה, כי לא נרדמתי כל הלילה. רעיונות לעסק שלי התחילו לאחרונה לבוא במהירויות שיא.... קשה לישון ככה, כי הם באים בלילה, ואני מנסה לזכור הכל ולרשום.

עצרנו ב6 וחצי בבוקר בגלילות. נפגשנו עם עוד כמה ח'ברה ומדריך.
סה"כ היינו 4 גברים (גברים- הכוונה לא ילדים כמוני) ואנוכי 😄

היה טיול ממש ממש כיף!
לא קשה... 24 ק"מ די במישור. 12 קמ"ש ממוצע ברכיבה של שעתיים נטו.

פשוט כיף חיים.

נסענו קצת בכביש
קצת בין הוילות של הרצליה, קצת ליד הים, וקצת שטח. ממש הכל מהכל.

בוילות דוד שלי התלהב נורא, יצאו לו העיניים ממש.
לי זה רק היה נראה חביב, אבל לא יותר מזה. רציתי שניסע לארסוף (שם באמת יש מה לראות) אבל לא היה זמן.

ברכיבת שטח היו קטעים עם הרבה חול רך וטובעני כזה.
זה די מפחיד... כי נוסעים וכל רגע הגלגל האחורי קופץ לאן שבא לו, ומרגישים שעומדים ליפול.
זה מכניס אדרנלין מטורף... שאתה כל שניה נוסע מהר וכמעט נופל.
פחדתי רק קצת- כי מקסימום גם אם הייתי נופלת זה חול.

נחמד להיות בחורה יחידה. הם היו ממש נחמדים, ודאגו לי נורא יפה.
כשאני הייתי איטית בחולות הם תמיד חיכו לי ושאלו אחר כך מה שלומי בחיוך.
ובמסלולי הכביש אני הייתי ראשונה אחרי המדריך.
בקיצור ממש כיף.

כל הרכיבה... שקט... מזג אויר מצויין... אני וגלגלצ באוזניות לבד... טבע. אין יותר טוב מזה.
כמו שאנוצ' אמרה... יש רגעים היית רוצה לעצור ולחוות אותם יותר.

דוד שלי קצת הציק לי, אבל אני לא כועסת.
למדתי שהוא כזה, לא מתבגר (לפעמים גם במובן הרע)
כל רגע הוא אומר לי להחליף הילוך, כאילו שאני לא יודעת איך לרכב.
לא קולט שאני עם בעיה בהילוכים והם לא עוברים טוב...
ובמסלולים כל פעם הוא היה עוקף אותי, נוסע בזיג זג, ומסמן לי עם היד לעקוף אותו בחזרה...
זה לא לעניין... ששנינו ניפול באמצע שום מקום.

לפעמים זה קטע, שמתחילים להסתכל על אנשים קרובים בצורה אחרת.
להבין שיש להם אגו מאוד גדול, שהם בעצם נכנעים לפחדים שאני הצלחתי לעבור.
אני לא שופטת אף אחד, אבל... הפוסל במומו פוסל.
ודוד שלי לרוב אחד כזה, שפוסל.

בסך הכל , נהנתי נורא!!! אנשים נפלאים (גם דוד שלי!)
טבע מקסים
וילות ומכוניות שמראים שהכל אפשרי בחיים

כיף חיים 😄

מאחלת לכם גם! ככה פשוט- להנות