האמת שלא ראיתי את המשחק (טניס, כן?!... מריוש.. שרפובה.. נגד פאר..פסדר?)
חח איזו עצלנית אני...
פעם שיחקתי טניס.
אחרי 8 שנות כדורסל מקצועיות (הייתי קטנה מאוד.. אז הרבה מקצועי זה לא יכול להיות, אבל זו היתה הכוונה), התחילו לי בעיות דופק, והחלטתי לעבור לטניס.
לא קבוצה תחרותית, אלא סתם ללמוד קצת טכניקה ולהנות.
קבוצה תחרותית זה לא כזה כיף כמו שזה נראה.
ככל ששמים לך יעד יותר גבוה, ככה יורדים לך לחיים. אומרים לך מה ללבוש, מה לאכול, מתי להתאמן, מתי לישון. בקיצור חופש אין שם!
נראה לי לווינגייט יש הסדר עם אוסם לפי כמות הפסטה שרצה שם...
בקיצור (עכשיו אני מנסה להזכר מה בכלל רציתי לרשום)
כששיחקתי לפני כמה שנים. היה לי מנהג כזה, לבוא מהלימודים, לצפות בטניס ב ESPN, זה מכניס אדרנלין כזה, הייתי מתחילה לקפוץ בסלון, ואז לוקחת את האופניים והולכת לאימון שלי.
אחרי תקופה, פתאום היו לי כמה אימונים ממש טובים. גם הכרתי שם איזו בלונדינית אחת, מקבוצה תחרותית, שמשום מה נדבקה אלי (בדיעבד נראה לי שהיא נדלקה עלי, ולא הבנתי את זה.. איזו דפוקה אני!!! )
ואז יום אחד אחרי האימון שלי הצטרפתי לקבוצה שלהם, שהיא כאמור כן תחרותית.
מרחוק זה נראה קל, ואולי דומה לקבוצה שלי, אבל כשאני עמדתי שם, והתחילו לירות עלי כדורים חח זה משהו מטורף.
לא הספקתי לראות אותם אפילו, שלא לדבר על לרוץ אליהם.
יש קטע כזה בטניס, שצריך קודם כל לאמוד לאן תהייה החבטה ולהתחיל לזוז במאית שניה שהכדור עוזב את מחבט היריב. הרבה לפני שממש רואים משהו.
אני עד היום גרועה בזה... אצלי זה משחק סלואו מושן ...
אז לצפות במשחק בטלויזיה זה נראה עוד פשוט..
אבל הכדורים האלה טסים במהירויות, שעד שאתה לא שם, אי אפשר להבין את זה בכלל.
טוב אני היום בגימלים בכלל.
יש לי פטור.
כואבת לי הבטן..
אז אין לי כוח לראות ת'משחקים. אני פשוט אראה את התקציר בחדשות חח
לפני 16 שנים. 3 בפברואר 2008 בשעה 10:50
