הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

יש לי ימים כאלה, שאני נהיית בולי בלבולי.. ככה אני קוראת לזה.

היום קמתי בהרגשה של ספוג.
ממש בוב ספוג אני.
זו הרגשה כזו שכל דבר קטן יכול לפגוע בי.
מהר אספתי את עצמי ויצאתי קודם לריצה (עם כפיפות בטן גירלפי+ תרגילי ידיים!). כשהמוח חלש רצוי לחזק את הגוף, זה נותן תחושה טובה, מאזן קצת.

יש סידרה (על לסביות) שאני נורא אוהבת שנקראת L WORD . השבוע נודע לי שיצאה עונה חדשה.
כבר ראיתי שלושה פרקים.

יש שם קטעים נורא יפים, שלרוב גורמים לי להרהר.
תמיד אומרים, שאם אתה נורא מאמין במשהו, ממש חי ומרגיש אותו, אז הוא יקרה.
ולפעמים יש לי ימים כאלה, שפתאום לשניה עולה לי השאלה "ואם לא?"
אם לא תהייה לי זוגיות מתוקה כמו שאני רוצה. שלא תהייה לי מישהי שתתגעגע אלי כל הזמן.
ואם לא יהיה לי הג'יפ שאני רוצה. קודם ראיתי בחוץ איזו כוסית יוצאת מהג'יפ האהוב עלי. ולרגע לשניונת עלתה לי המחשבה של "אולי אני לא אצליח להשיג כזה".
או להשיג בית כל כך יפה כמו שהראו בפרק היום.

ההרגשה הרעה היא לא כי אולי לא יהיה לי ג'יפ. אפשר לחיות מצויין גם בלי ג'יפ.
ההרגשה הרעה היא מהפחד מכישלון. שיש משהו שאני ממש רוצה ושאולי אולי אני לא אשיג אותו.
אבל על אהבה אי אפשר לוותר. ולפעמים נראה לי שיותר קל להגיע לג'יפ לקסוס מאשר לאהבה.

אני שונאת את הרגעים האלה... שאני נכנסת בהם להרהורים.
אלה רגעים שאני רוצה חיבוק. ומישהו קרוב שיסתכל לי בעיניים ויבטיח לי שאני אשיג הכל.

ועצוב, עצוב לי שילדון מאבד את חייו מכלום.