היום נסעתי להשתלמות.
נסעתי עם שותף שלי לעבודה, וחבר שלו שהגיע גם.
איך שראיתי את החבר הזה,כלומר מהשניה שהוא התחיל לדבר, חיבבתי אותו.
בהמשך, הוא השמיע שירים מהאימפי שלו, היו שם כמה שהוא עצמו שר.
הוא היה נבוך כל כך
והוא שר מקסים ביותר!!
דיברנו קצת.
לדעתי הוא הומו.
ממש חיבבתי אותו.
גם עדין וביישן וגם חתיך! שילוב בין אמיר פי גוטמן לאיתי אטיאס. ככה עם זיפים קטנים ועיניים גדולות.
בכנס עצמו, מצאתי זמן לדבר איתו בהפסקה.
באתי לשאול אותו מה שלומו, ואם הוא מעוניין בניסיון שידוך מצידי שלו עם מוסיקאים שאני מכירה.
הוא נורא שמח.
אחרי זה, הוא בא לשאול אותי כמה שאלות,
ומישהי התקרבה, ודי הבהירה לו שאני לא האדם המתאים לשאלות.
ממש התעצבנתי, כי לדעתי היא נהגה די בטמטום, ועוד היא לא היתה מודעת לזה.
בכל אופן, לא הראתי את עצבנותי, כי בעצם גם לא הכי אכפת לי.
קיבלתי ממנו את המסנג'ר והטלפון שלו.
הראתי לו שאני מחבבת אותו.
רוב הבחורות, כשהן מחבבות מישהו נהייה להן מבט נמרח. לי נהייה מבט נוקשה עם חיוך..
בקיצור אם הוא לא הומו אני יוצאת איתו.
(מבחינתי גם אם כן... דווקא מגניב)
לפני 16 שנים. 27 בפברואר 2008 בשעה 19:26