שעה חופשית בלימודים
הטלפון מצלצל
שיחה חסויה.
-"הלו" עניתי
"אוי איך אני אוהבת את הקול שלך. הוא כל כך מתוק וסקסי"
זיהיתי את הקול. זו הבחורה מאתמול שנתתי לה את הנייד שלי. הפתיעה אותי.
-"היי.. מה נשמע?"
"בסדר גמור. אני פה שוכבת במיטה שלי. התחשק לי לשמוע אותך"
-"יפה לך.."
"נו אז מה את עושה? מעניין שם באוניברסיטה? כבר הזדיינת שם?"
-"לא.. למרות שיש לי פנטזיה כזו בערך"
"אז איך זה עוד לא קרה?"
-"אני שומרת כאן על פרופיל נמוך. הם לא מכירים אותי באמת. כאן אני שקטה כזאת. מה גם שרובן לא הטעם שלי. ומי שכן לא יודעת מזה"
"אויש הקול שלך... אני מסוגלת לגמור רק מהקול שלך"
-"אז תגמרי.."
"את רוצה שאני אגמור?"
-"כן"
"אז את צריכה לעזור לי. את יודעת לדבר מלוכלך? תדברי אלי מלוכלך!"
-"אני בדשא באוניברסיטה. אני לא יכולה לעכשיו"
"אני רוצה שתבואי"
- "כמו שסיכמנו. ברביעי אנחנו נפגשות לקפה. משם נראה מה עושים"
כדי שהיא לא תשתעמם שלחתי אותה בינתיים לכרטיס שלי בכלוב.
"לרשום הכלוב בגוגל?"
-"כן"
"הכלוב סאדו מאזוכיזם? זה זה?"
-"כן תכנסי לחברים ותחפשי את פינקי לשלטון. תחפשי שם בבלוג .."
"אויש אלה תמונות שלך? זה נורא מחרמן. אני רוצה גם שתקחי אותי ככה עם קולר ורצועה אף פעם לא עשו לי דבר כזה. ובכלל גם הסיפורים פה מעניינים".
-"אני בטוחה שתהני מהאתר. תקראי בינתיים. יש שם כמה קטעים שבטוח יעזרו לך לגמור. אני חייבת לנתק".
קבענו ביום רביעי ב9 .היה לי אירוע קרוב לאזור.
סיכמנו שהיא תבוא מקיסריה לאסוף אותי ונלך לבית קפה קרוב.
השעה 9 ורבע.
אני עומדת בנקודה שקבענו בה. היא מגיעה בג'יפ כסוף.
אני נכנסת לאוטו. היה בו ריח בושם איכותי. בהחלט לטעמי. גם היא היתה לטעמי.
שיער שחור חלק עם פוני קטן. עיניים ירוקות גדולות. גוף מדהים ארוז בג'ינס וטי שרט עם חזה מבצבץ. בכלל אישה יפה בג'יפ זה נורא סקסי בעיני.
נכנסתי לאוטו.
קיבלתי נשיקת הכרות חביבה ומרומזת על הלחי שלי. בדיוק כמו שאני אוהבת.
"אז אנחנו נוסעות לקפה?" היא שאלה
-"כן".. השבתי
לא הכי הסתכלתי לאן אנחנו נוסעות.
היד שלה כבר התישבה על הירך שלי. לא צריך לעשות הרבה יותר מזה, ואני כבר מרגישה נמסה בתוך ריפודי העור של המושב.
"פחח דומית.." חשבתי לעצמי. דיברנו שאני אממש לה כמה פנטזיות של שליטה. אני אמורה להיות בשליטה, ובסך הכל מיד על הירך אני נמסה לי.
עברו עשר דקות. פתאום שמתי לב לזמן שעובר.
-"אגב.. היה בית קפה ממש קרוב..." אמרתי בחיוך
"כן... אבל קבענו רק קפה. אצלי בבית יש אחלה מכונת קפה. תסמכי עלי אני אדאג לך טוב"
חייכתי. חצי לעצמי וחצי אליה. מעולם לא עשיתי את זה. מעולם לא היה לי האומץ. ככה להכיר ולזרום בשניה.
הגענו לקיסריה.
בית בהחלט מרשים.
הבריכה בחוץ קרצה לי , אבל היה די קר בחוץ, אז לא אמרתי כלום ונכנסתי אחריה הביתה.
"בואי תשבי אני אכין לך קפה כמו שהבטחתי" היא אמרה והלכה ימינה מהדלת לכיוון המטבח הגדול.
הלכתי אחריה וברגע המתאים ניצמדתי "לא סיכמנו באיזה שלב יבוא הקפה.."
נשיקה ארוכה.
ליטופים.
ידיים פולשות.
המשך יבוא........ (מבטיחה)
לפני 16 שנים. 3 במרץ 2008 בשעה 20:00