הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

דיברתי עכשיו עם אבא שלי שעה וחצי בטלפון.

זה קטע. ככל שאני לומדת על עצמי יותר, ככה אני יכולה להסביר לו יותר על אשתו, ולמה הם לא מסתדרים.

אשתו מאוד דומה לי, את זה ידעתי כבר מזמן.
אבל ככל שאבא שלי איתה יותר זמן, ומספר לי עליה יותר, אני מבינה עד כמה היא קונטרול פריק ברמות קשות שהורסות לה את החיים.

אבא שלי היה עכשיו בהלם.
הוא אומר לי "את תארת את זה כל כך נכון. צודקת במליון אחוז. אבל איך ידעת? זה ממש ככה. איפה קראת על זה?"

לא כל כך ידעתי מה להגיד לו.
איך אני יודעת?
משיחות שלי עם עצמי. כי אני חופרת בעצמי כמו קונגו ומתחילה להכיר את הפאקים הענקיים שלי.

היא בן אדם כזה, שמת על זוגיות. מת על פוצי-מוצי, אבל בגלל שהוא כזה פריק קונטרול עצום, ככל שמתקרבים אליו, היא מחלקת סטירות כואבות יותר ויותר.


אבא התחנן אלי בשאלות של איך לדעתי ניתן לטפל בזה, כי הוא נורא אוהב אותה.
ומה אני אגיד?
בייעוץ אני לא הכי מאמינה

אני חושבת שבדסמ זה המקום הטוב ביותר להתמודדות עם שליטה שהורסת לך את החיים.
זה השעור החשוב והגדול ביותר שלמדתי כאן (ועדיין לומדת), אבל רק כשהייתי מוכנה אליו...

עצוב לי,
שבדסמ נחשב בעיני האנשים בחוץ כמשהו זול ורדוד, כ"פריקי" למשוגעים ומטורפים, כשבעצם, בצורה הנכונה, בדסמ זה כלי כל כך מדהים ויוצא דופן להתמודדות עם העולם ועצמך.

אני יודעת שלי זה עזר מאוד להשתנות.