הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

יאמר לזכותה של אמא שלי, היא לימדה אותי להיות בן אדם טוב.
תמיד היא אמרה לי להסתכל מסביב, לראות מי צריך אותי ולנסות לעזור.

היא עצמה ממש כזאת! עוזרת לכל העולם (אפילו ברמות של ניצול מרוב שהיא תמימה, אבל לא משנה..).

היום היתה לי פגישה אצל לקוחה שלי.
כשצילצלתי באינטרקום נפל לי המבט על תיבות הדואר.
היה שם צרור מפתחות בתוך אחת התיבות.

טוב,
עליתי ללקוחה, ובסוף הפגישה שאלתי אותה איפה הדירה ההיא.
עליתי קומה למעלה,
פותחת לי את הדלת אישה מטופחת, בערך בגיל של סבתא שלי. תוך רגע בעלה (אני מניחה) בא גם הוא ליד הדלת.
שאלתי אותה אם הם דירה 10 והושטתי את צרור המפתחות.
היא הודתה לי מליון פעם ושאלה מי אני..
אמרתי רק שבאתי לשכנה למטה וראיתי את המפתח בתיבה ..
היא הודתה לי שוב והלכתי.

כעבור חצי שעה בערך,
הלקוחה שלי מתקשרת אלי
"רוצה לשמוע קטע?"
-"כן.. מה?"
"השכנה מלמעלה הביאה לך בושם.
היא אישה ערירית ומאוד נחמדה.
היא אמרה שעזרת להם מאוד, כי היא חשבה כבר להחליף מנעול.."

זה ממש עשה לי את היום 😄

כי תמיד אני מחזירה לאנשים מפתחות, ארנקים ופלאפונים כשאני מוצאת.
מקסימום היו אומרים לי תודה (לפעמים גם זה לא)
אבל בחיים לא הביאו לי מתנה על כזה דבר 😄

ממש לא ציפיתי!
עוד לא לקחתי את המתנה, אני אלך להודות לה באותה ההזדמנות כמובן.