הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

יש לי שבוע קצת מכונס עם עצמי...

זה מרגיש בהרבה דברים שפשוט צריך לעלות רמה.

בעבודה הציגו מודל חדש של עיסקאות הרבה יותר מנופחות.
מי שהסביר לי על זה, אמר שנפתחו לי עיניים כאילו פתחו מולי את השער של דיסנילנד.
זה כיף ומלחיץ ביחד.
כיף כי עולים ברמה, לחץ כי בהתפתחות האישית שלי זה גם דורש לעלות ברמה.

היום בלונדי קצת אכזבה אותי.
זה לא עניין של להרגיז, כמו ההרגשה של משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו.
עם כל המתיקות שלה, יש תכונות ופינוק יתר, שאני לא סובלת לא אצל חברות שלי ובטח שלא אצל בנות זוג שלי.
אז מבחינתי צריך הפסקה.

קשה לי להשתנות.
במקום להיות בצד המרצה, שמנסה להשתנות ולהבליג כדי לרצות את העולם,
פתאום אני מציבה את הגבולות שלי, של.. הכל טוב ויפה אבל זה לא!

וההיא, ששלחתי לה לפני שבועיים מייל שהתאהבתי בה, החזירה לי תשובה פתאום.
מסתבר שהיא עברה דירה אז לא היה לה אינטרנט. לא משהו אישי כמו שחשבתי.
יש לה חבר, ממש ממש, ככה שאני בחוץ...
אבל היא כתבה לי מייל כל כך חם, ויפה, שהשאיר לי רק חיוך ענק.

חשוב לתת... בצורה כלשהי זה חוזר בחזרה.

ועוד דבר, את התמונות שלי באלבומים מחקתי...
כבר מזמן רציתי למחוק אותן. הן לא רלוונטיות למעללי פה.