הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

אבא שלי חזר מחו"ל לא מזמן,

אתמול הוא ממש הפתיע אותי.
התקשר בבוקר ואמר: "יש מבצע בחנות אופטיקה, תבואי עם אחיך אני מזמין לכם...
אה, ויש לך הפתעה אצלי בבית. קניתי משהו לשנינו, אופניים מגניבים את ממש תאהבי אותם..."

טוב, הלכנו אני ואחי.
הזמנו משקפיים כל אחד על חשבונו של אבא.
הוא בא עם אופני עיר אדומים. סיפרתי לו שאז נסעתי עם האופניים הישנים שלו וממש נהנתי, אז הוא קנה אותו דבר רק מהדגמים החדשים כמובן.
אכן התלהבתי..

סיימנו בחנות, נהייה קצת מאוחר, חשבתי לנסוע הביתה, פתאום אבא אומר:
"לא, תבואי אליי, יש לך הפתעה אצלי בבית".
הגענו אליו הביתה.
חיכו לי אופני עיר בשבילי, בצבע כסף, עם קפיצים, וגלגלים משהו מקצועי ביותר. דגם הרבה יותר טוב מזה שהוא קנה לעצמו.

מצד אחד שמחתי עד הגג.
זה ממש כיף עצום לדעת שאבא תמיד חושב עלי לפני שהוא חושב על עצמו.

מצד שני, הרגשתי מן חובה כזאת.
חשוב לי מאוד, שכשהורי יתבגרו אני אוכל להחזיר להם את כל מה שהם משקיעים בי.
וזה מלחיץ קצת.

לא חשוב,
עבר לי הלחץ די מהר, כי זה לא בריא להילחץ מדבר שאין לי השפעה עליו.
אני יודעת שיהיה הכי טוב שבעולם...

מה שכן חשוב,
שביום שבת מתוכנן טיול אופניים עם אבאל'ה עם אופניים חדשיםםםםםם

(חחח זה הזוג הרביעי שלי אבל לא חשוב..)