הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

יש בברצלונה שדרה גדולה שנקראת לה רמבלה.

יצא לי להיות כבר בכמה ערים באירופה, מאוד נפוץ שם הקטע של אומני רחוב, אבל שם בברצלונה ראיתי את הטובים ביותר.

טיילנו שם, יצא לי לצלם ולהצטלם עם כמה מהם, אבל אחד מהם היה ממש מיוחד.

בסוף השדרה, ממש לפני הכביש,
שמעתי מוסיקה מדהימה של יאן טיארסן, שתפסה את תשומת ליבי.
זה היה מאוד שונה מכל מה שהיה לאורך שאר השדרה.

הסתובבתי,
עמד שם איזה בחור בלונדיני מקסים.
כשנעמדתי מולו, בין מלא אנשים, לא הצלחתי לראות שום דבר אחר.
חברים שלי דיברו איתי ולא שמעתי כלום.
רק הרגשתי את הרוח החלשה שנשבה, ולא יכולתי להסיר את המבט מהבחור הזה.

הוא היה די גבוה, די רזה, בהיר, עם עיניים ירוקות ושיער בלונדיני בהיר, טיפונת ארוך שהתעופף ברוח.
כנגד המוזיקה הוא עשה קסמים עם כדורים אדומים.
היה לו מבט כל כך עצוב, והמוסיקה גם היתה עצובה, שפשוט התאהבתי בו.

עמדתי שם, כאילו הכל נעצר מסביב, ולא הפסקתי לבהות.
בסוף הקטע שלו, הוצאתי דף קטן, כתבתי לו שהוא מקסים והנחתי בתיבה שלו.