השבוע ביקרתי בספריה,
כרגיל הלכתי לסקשן ספרי הניו אייג' הכל כך חביבים עלי, פתאום נפל לי המבט על הספר "כוחו של מגע".
יש לי בעיה עם מגע. אני רק לאחונה הבנתי את זה.
ניסיתי להבין עם עצמי למה אני ככה.
קשה לי לגעת. קשה לי כשנוגעים בי. לרוב זה אפילו ממש מציק.
הספר גרם לי להבין, שבגלל הבעיה שלי עם עצמי, קשה לי גם לראות אחרים שנוגעים זה בזה.
היו בו כמה משפטים שלא היו לי קלים. אולי קצת גרם לי להתמודד עם מה שהעדפתי לא לראות עד עכשיו, אבל זה כמובן לטובה.
היא מרבה להסביר בספר כמה חשוב לגעת בילדים, וכמה חשוב גם לשמור על מגע כל הזמן כדי לשמר שמחת חיים ובריאות תקינה.
היתה לי תאוריה, שהמוזרות שאני חשה כלפי מגע, נובעת מתקופת השהייה שלי באינקובטור כשנולדתי פגית קטנה. לפי הספר, זה כנראה מאוד השפיע עלי.
בכל אופן, אני ממליצה מאוד לקרוא אותו.
המחברת היא קצת פריקית של הנושא, אפילו בצורה מוגזמת, אבל בגדול הספר גרם לי להבין כמה דברים על עצמי, ואני מניחה שכך זה יהיה כמעט עם כל מי שיקרא. במיוחד למי שיש קשיים עם מגע.
משהו ספציפי שרציתי להביא ממנו זה ניתוח המעבר ממגע מחזר למגע אינטימי.
אלה שלבים, שלרוב קורים זה אחר זה אבל לא בהכרח, אם כל שלב "סיפק" אותנו, או נראה לנו עם ניקוד מספיק גבוהה, אנחנו עוברים הלאה.
1. עין לגוף: ראשית באופן תת מודע אנחנו בודקים משיכה שלנו כלפי אותו אדם.
2. עין לעין: מגניבים מבט, לרוב עם חיוך, ובודקים שיתוף פעולה.
3. קול לקול: מקשיבים לקול/ למבטא/ לתוכן הנאמר ובודקים משיכה.
4. יד ליד: מגע ראשוני.
5. זרוע לכתף: כתף נחשבת מקום בטוח לגעת בו כי גם סתם חברים נוגעים בכתפיים.
6. זרוע למותניים: מתחיל להיות אישי ורומנטי.
7. פה לפה: נשיקה נותנת תוקף רומנטי.
8. יד לראש: מתחילים לגעת בראש ובפנים.
9. יד לגוף: מתחילים לחקור את גופו של השני.
10. פה לשדיים: שלב בדרך לשיא. מלא אנטמיות.
11. ידיים לאבר המין.
12. אברי המין לאברי המין.
חשוב לציין, כי לא תמיד מתרחשים כל השלבים.
קפיצה על שלבים רבים לרוב קורת בסטוץ, או במגע חסר רגש מלא.
פה מדובר בלעשות אהבה!! 😜
לי השלבים אולי קצת עזרו לאמוד איפה לרוב אני "נתקעת" או מה בדיוק קשה לי.
אין לי מושג אם אתכם זה יעניין.
ובהזדמנות חגיגית זו,
כל מי שאני נוטה לחבק, ולא יצא לי לראות מזמן, אני באמת מתגעגעת אליכם!
לפני 16 שנים. 17 ביולי 2008 בשעה 17:52