הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

כולם מכירים את האמרה "תחייה כאילו זה יומך האחרון", אבל כמעט אף אחד לא מתנהג ככה.
בכלל זה מוזר, יש את האמרות האלה, שכולם מכירים, כולם יודעים שהן נכונות, אבל אף אחד לא חיי ככה. אבסורד טיפה, לא?

אם הייתי יכולה, הייתי בוחרת שיומי האחרון יראה כמו היום (וחצי... אני אדחוס פעם הבאה) האחרונים.

הייתי בים, עם יפיופיתוש, היה לנו ממש כיף.
ידיד חמוד שלה גם בא.
הוא הסיע אותי באופנוע הכבד שלו.
בשלב מסויים נתן לי לנסוע בעצמי.
בערב ישבתי איתה על ספסל בגינה.
היא שפכה עלי בירה.
הדביקה עלי מדבקות.
בלילה לא הצלחתי להוריד ממנה את הידיים.
היינו בטיול בגינה מופלאה, כזו שבתקווה תועתק גם אלי ואליה.
אכלנו גלידה טעימה מאוד מאוד.
טיילנו בלילה בחוץ בין סמטאות.
ירח היה יפה מאוד (דיברתי איתו ..)
הבענו משאלה, וזרקנו מטבע לנחל.

הספקתי לצחוק המון.
הספקתי לבכות.
הספקתי לחטוף כוויה ולכאוב.
הספקתי לאהוב.

זו תמצית החיים לדעתי.

נהנתי איתך ילדונת! ממש ממש!
כנראה שזה נכון, שכשהאדם שמולך נכון לך, הרבה קשיים נעלמים.
אני בחרתי להתנהג בתמימות, ובתקווה אמשיך ככה, להאמין שהכל ורוד.
הייתי פעם בצד השני, הספקני והכואב הזה. לא כיף לי שם.
אני מקווה שיום אחד אני אעביר אותך לצד שלי.
מתגעגעת..
אני.